מלמד להועיל חלק ג פ״אMelammed Lehoil Part III 81

א׳שאלה:
בע"ז דף ס"ו ע"א תוס' ד"ה תבלין של ב' וג' שמות אסורין ומצטרפין וכו' דר"ש לא פליג בנתינת טעם לקדירה אלא מודה דמצטרפין כדחזינן דאע"ג דלא גזרו על תערובת דמאי וכו' עכ"ל התוס'. דבריהם אלו אין להם שחר, ואף שמוגה בצדו: צ"ל: כדחזקיה (תחת כדחזינן) לא העלה ארוכה דמאי קאמר דאע"ג דלא גזרו על תערובת דמאי, מה טעם הוא זה דמצטרפין כדחזקיה.
1
ב׳תשובה:
באמת ההגהה שנדפסה על הגליון אינה נכונה ואין להגיה מלת כדחזינן, אבל מאמר שלם מדבור תוס' זה נעתק ממקומו אל מקום שלאחריו וכן צ"ל: אלא מודה דמצטרפין, והא דטעמא לא בטיל כדחזינן דאע"ג דלא גזרו על תערובת דמאי אפילו הכי קאמר (חולין ו) שאני שאור ותבלין דלטעמא עבידי ולא בטלי, לא בעי למימר דלא בטיל כלל אלא דלא בטיל כדין שאר איסורין אבל בטל ודאי שפיר וכו' ע"כ. והפי' פשוט לכל מבין.
2
ג׳ואגב אורחא אציגה לפניך עוד דוגמא שנעתקה שורה ממקומה אל מקום אחר במהרש"א לכתובות ק"ג ע"ב וכן צ"ל שם:
3
ד׳ע"ב בד"ה אותו היום כו' שהיו קורין אותו רבינו הקדוש עכ"ל וכמסקנא דלעולם לא תיפוך וק"ל.
4
ה׳בא"ד י"ל קדושה בכלל והרר"ח כהן כו' היינו קדושת כהונה כו' עכ"ל, דהשתא ניחא דלא חשיב התם נמי בטלה קדושה דבענין אחר איירי לענין קדושת כהונה שבאותו יום אבל בטלה ענוה ויראה דקאמר היינו מידות היראה והענוה קאמר וק"ל.
5
ו׳אחר שכתבתי זה ראיתי שכבר הודפס דבור זה של מהרש"א על נכון בש"ס הקטן שהדפיס ר' אברהם זאב זאלאמאן, ואחריו ג"כ בש"ס ווילנא.
6