מלמד להועיל חלק ג פ״הMelammed Lehoil Part III 85

א׳שאלה:
במנחות מ"ב ע"ב תוס' ד"ה מה טעם טעימה פסולה וכו' והשתא הנך תלת תרי נינהו עכ"ל וקשה אמאי קאמר הש"ס ש"מ תלת כיון דלא הוי אלא תרי?
1
ב׳תשובה:
בלאו הכי קשה לשון התוס' דקאמרי והשתא הנך תלת תרי נינהו, מאי תירצו בזה? ומה שפירש הצאן קדשים, דבלא פירוש התוס' לא הוי אלא חדא והשתא הוי תרי, ג"כ קשה מאי נ"מ אי הוי חדא או תרי מ"מ קשה אמאי קאמר הש"ס ש"מ תלת, ואי תלת לאו דוקא אלא תרי דמחזי כתלת, א"כ אפילו לא הוי אלא חדא ג"כ ניחא דהוי חדא דמחזי כתלת. ועל כן נראה דיש כאן חסרון בדברי התוס' וכן צ"ל: והשתא [ניחא דלא תקשי] הנך תלת תרי נינהו, ונשמטו ג' תיבות ניחא דלא תקשי. והכי פירושו דודאי האי דינא דטעימה פסולה לאו היינו טעמה פסלה, דטעימה פסולה היינו דהצמר שנצטבע לשם נסיון פסולה לציצית משום דלא נצטבע לשמה, אמנם דין זה לא מחייב לומר דע"י נסיון חסיכת צמר קטנה נפסלה כל היורה די"ל אף דיש כאן טיפת צבע פסולה מ"מ בטלה ברובא, ועל כן איצטריך לאשמעינן טעמה פסלה דהיינו שע"י הטעימה פסל כל היורה. וכיון שכן ודאי לא הוי הכל חדא, אלא דקשה הנך תלת תרי נינהו, כיון דטעימה פסולה הוי משום דבעינן צביעה לשמה, אבל לפי מה שכתבו התוס' דאתי לאשמעינן דטעימה פסולה אע"ג דהוי לשמה ושלא לשמה ניחא דלא תקשי הנך תלת תרי נינהו, דבאמת תלתא נינהו, חדא דבעינן צביעה לשמה, ועוד דאפילו לשמה ושלא לשמה פסול, ועוד דטעמה פסל כל היורה.
2