מלמד להועיל חלק ג ט׳Melammed Lehoil Part III 9
א׳שאלה:
נערה שבא עליה בחור כהן ונתעברה ממנו, וקודם שהוכר העובר נישאת לבחור אחר וזה מצא פתח פתוח וגם הרופא אמר לו שכבר היא מעוברת, ואח"כ הודית שהיא מעוברת מאותו בחור הכהן, ונשתלחה לביתה מבעלה, וע"י ערכאות נתפרדה החבילה שהכריעו שלא היו קידושין מעולם, ואחר הפירוד ילדה זכר, ועכשיו רוצה הבחור הראשון הכהן לנושאה, ואביה פורש ידיו להיות לו לאביעזר להתיר בתו לאותו הכהן ולאסוף חרפה ממשפחתו ומשם הילד שאין לו אב, ויש חשש פיקוח נפש.
נערה שבא עליה בחור כהן ונתעברה ממנו, וקודם שהוכר העובר נישאת לבחור אחר וזה מצא פתח פתוח וגם הרופא אמר לו שכבר היא מעוברת, ואח"כ הודית שהיא מעוברת מאותו בחור הכהן, ונשתלחה לביתה מבעלה, וע"י ערכאות נתפרדה החבילה שהכריעו שלא היו קידושין מעולם, ואחר הפירוד ילדה זכר, ועכשיו רוצה הבחור הראשון הכהן לנושאה, ואביה פורש ידיו להיות לו לאביעזר להתיר בתו לאותו הכהן ולאסוף חרפה ממשפחתו ומשם הילד שאין לו אב, ויש חשש פיקוח נפש.
1
ב׳תשובה:
איני יודע מה זו שאלה, דזה פשיטא דהאשה צריכה גט מבעלה, ואינה יוצאת בלא גט מחמת שהיו קידושי טעות, דבסי' ס"ח סעי' ט' (ע' בית שמואל ובית מאיר שם) מוכח דבכנסה בחזקת בתולה ונמציות בעולה לשי' הרמב"ם אם רוצה לקיימה א"צ לקדשה מחדש וא"כ הוי קידושי ודאי ואף לשי' התוס' דצריך לקדשה מחדש מ"מ הוא רק מחמת ספק ומ"מ צריכה גם גט מספק, דלא גרע מקידש סתם ונמצאו בה מומין דקיי"ל כרבא דהוי ספק מקודשת עיין סי' ל"ט סעיף ה' וע' שו"ת עין יצחק סי' ס"ז וס"ח מזה. ואין לומר דכאן גרע משום דהכשילתו ג"כ שנשא מעוברת חבירו ועבר על איסור דרבנן, זה אינו חדא דאפילו הכשילתו באיסור דאורייתא כגון גרושה שהטעה את הכהן ואמרה אלמנה אני הכריע בנובי"ת סי' נ' דהוי עכ"פ קידושי ספק, ועוד דבמעוברת חבירו הוי קידושין יותר, דהא יכול להמתין שלא לבעול אותה עד שיגמרו שתי שנים אחר הלידה, ויפרוש ממנה עד אותה הזמן, עיין סי' י"ג סעיף ו', וכיון שכן פשיטא דצריכה גט ואסורה לכהן או משום גרושה ודאית לדעת הרמב"ם או משום ספק גרושה לדעת התוס', ומ"ש שיש חשש פיקוח נפש, לא ידענא מאי פיקוח נפש הוא כאן, אי דיש לחוש דהנערה או אביה לא יוכלו לסבול הבושה ויאבדו עצמם לדעת ח"ו, מעולם לא שמענו פקוח נפש כזה. וחיוב על הרב להזהיר אותם שלא יוסיפו פשע לבעט ביסורי השם, ואדרבה יחזרו בתשובה, והשם רחמיו מרובים וישלח להם ישועה, כי הולד כשר, ואם האשה תקבל גט מבעלה יכולה להנשא לישראל ולא לכהן. ואין לומר דיתירו לכהן לקדש אותה כדי שלא ישאנה בלא קידושין, חדא דכבר כתבנו בשם נובי"ת סי' כ"ז דיותר יש איסור ע"י קידושין משלא ע"י קידושין, ועוד אין אנו חוטאין לסדר קידושי איסור לפושעים כדי שלא יעשו איסור חמור יותר, ע' שו"ת מהר"י אסאד סי' ק"מ בחאה"ע.
איני יודע מה זו שאלה, דזה פשיטא דהאשה צריכה גט מבעלה, ואינה יוצאת בלא גט מחמת שהיו קידושי טעות, דבסי' ס"ח סעי' ט' (ע' בית שמואל ובית מאיר שם) מוכח דבכנסה בחזקת בתולה ונמציות בעולה לשי' הרמב"ם אם רוצה לקיימה א"צ לקדשה מחדש וא"כ הוי קידושי ודאי ואף לשי' התוס' דצריך לקדשה מחדש מ"מ הוא רק מחמת ספק ומ"מ צריכה גם גט מספק, דלא גרע מקידש סתם ונמצאו בה מומין דקיי"ל כרבא דהוי ספק מקודשת עיין סי' ל"ט סעיף ה' וע' שו"ת עין יצחק סי' ס"ז וס"ח מזה. ואין לומר דכאן גרע משום דהכשילתו ג"כ שנשא מעוברת חבירו ועבר על איסור דרבנן, זה אינו חדא דאפילו הכשילתו באיסור דאורייתא כגון גרושה שהטעה את הכהן ואמרה אלמנה אני הכריע בנובי"ת סי' נ' דהוי עכ"פ קידושי ספק, ועוד דבמעוברת חבירו הוי קידושין יותר, דהא יכול להמתין שלא לבעול אותה עד שיגמרו שתי שנים אחר הלידה, ויפרוש ממנה עד אותה הזמן, עיין סי' י"ג סעיף ו', וכיון שכן פשיטא דצריכה גט ואסורה לכהן או משום גרושה ודאית לדעת הרמב"ם או משום ספק גרושה לדעת התוס', ומ"ש שיש חשש פיקוח נפש, לא ידענא מאי פיקוח נפש הוא כאן, אי דיש לחוש דהנערה או אביה לא יוכלו לסבול הבושה ויאבדו עצמם לדעת ח"ו, מעולם לא שמענו פקוח נפש כזה. וחיוב על הרב להזהיר אותם שלא יוסיפו פשע לבעט ביסורי השם, ואדרבה יחזרו בתשובה, והשם רחמיו מרובים וישלח להם ישועה, כי הולד כשר, ואם האשה תקבל גט מבעלה יכולה להנשא לישראל ולא לכהן. ואין לומר דיתירו לכהן לקדש אותה כדי שלא ישאנה בלא קידושין, חדא דכבר כתבנו בשם נובי"ת סי' כ"ז דיותר יש איסור ע"י קידושין משלא ע"י קידושין, ועוד אין אנו חוטאין לסדר קידושי איסור לפושעים כדי שלא יעשו איסור חמור יותר, ע' שו"ת מהר"י אסאד סי' ק"מ בחאה"ע.
2
ג׳אמנם אם אביה רוצה להסיר חרפה מעל הילד יש להתיר שישא הבחור הכהן את האשה בציווילעהע וישים שמו על הילד בערכאות כדי שיקרא הילד על שמו, אך לא יתיחד כלל עם האשה, ובמשך הזמן יגרום בערכאות שיתפרד החבילה, והקידושין בציפילעהע יש להתיר לכהן עם אשה זאת חדא דאפשר דהקידושין אינן חלין כלל (דלהרמב"ם הוי א"א) ועוד דלכמה דיעות קידושין בלא ביאה אינן אסורין, ע' פ"ת סי' ו' ס"ק א', ועוד דמצד הדין קידושי ציווילעהע אינן קידושין כלל. אולם מפני שיש לחוש שיולד מזה חילול השם דנראה כאלו אנו מתנהגים ברמאות עם הערכאות ואנו מתירין לגרום שיעשו קידושין רק למראית עין. ע"כ כל רב לא ישיא עצה כזו. ולענין קידושי טעות אם האיש סריס עיין עין יצחק סי' כ"ד.
3