מנורת המאור, אור עולם י״חMenorat HaMaor, Ohr Olam 18
א׳פרק שמונה עשר, בענין לשון הרע
1
ב׳לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה על פיו, שהרי עקם הכתוב שמונה אותיות, ולא הוציא דבר מגונה, שנא' ומן הבהמה אשר איננה טהורה.
2
ג׳לעולם יספר אדם דרך כבוד, שהרי בזב קראו מרכב ובאשה קראו מושב, דכתי' ותבחר לשון ערומים, ואומר ודעת שפתי ברור מללו.
3
ד׳לעולם אל יספר אדם לשון הרע, דא"ר פדת, ברית כרותה נתן הב"ה בעולם, שכל מי שמספר לשון הרע ילקה בצרעת, שנא' זאת תהיה תורת המצורע, אל תקרי מצורע, אלא מוציא שם רע.
4
ה׳לעולם ישמור אדם את פיו ולשונו, ואל יספר לשון הרע, שכל המספר לשון הרע גורם לעצמו פשעים ועונות לאין חקר ולאין מספר. אמ' ריש לקיש, כל המספר לשון הרע מגדיל עונות עד לשמים, שנא' שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ. אמ' רב חסדא, כל המספר לשון הרע ראוי לסוקלו באבנים, שנא' צמתו בבור חיי וידו אבן בי, וכתי' התם מלושני בסתר רעהו אותו אצמית. אמ' רב חסדא אמ' מר עוקבא, כל המספר לשון הרע, אמ' הב"ה לגיהנם, אני מלמעלה ואתה למטה לדונם, שנא' חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים, גבור זה הב"ה, שנא' ה' כגבור יצא, גחלי רתמים, היינו גיהנם.
5