מנורת המאור, אור עולם ה׳Menorat HaMaor, Ohr Olam 5
א׳פרק חמישי, בענין תלמוד תורה
1
ב׳לעולם ימעט אדם בעסק ובסחורה, ויקבע עתים לתורה, לפי שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין אותו לא כסף ולא זהב אלא תורה ומעשים טובים.
2
ג׳לעולם ישתדל אדם ללמוד תורה ודרך ארץ, כדי שיהיה אהוב וחביב למעלה ולמטה.
3
ד׳לעולם ישים אדם את עצמו כשור לעול וכחמור למשוי.
4
ה׳לעולם ישב אדם בעיר שישיבתה קרובה, שמתוך שישיבתה קרובה עונותיה מועטין. אמ' רב חנן מאי קראה, אמלטה נא שמה הלא מצער היא ותחי נפשי.
5
ו׳לעולם ישתדל אדם ללמוד תורה, ואם אין לו בעירו רב, שילמוד ממנו, ילך לעיר אחרת, שרב מצוי בה, וילמד ממנו, ולא יחוש לטלטולו.
6
ז׳לעולם אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך הלכה, שמתוך כך זוכרו.
7
ח׳לעולם ישתדל אדם לעשות לו רב ללמוד תורה ממנו, דתנן עשה לך רב וקנה לך חבר.
8
ט׳לעולם יקבע אדם מקום לתלמודו. א"ר שמעון בן יוחאי, כל הקובע מקום לתורתו, אויביו נופלין תחתיו, שנא' ושמתי מקום לעמי [ל]ישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז [עוד, וגו'].
9
י׳לעולם ישתדל אדם ללמוד תורה, ולא יחוש לעושרו.
10
י״אלעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות קודם שימות, שנא' זאת התורה אדם כי ימות באהל, אפי' בשעת מיתה תורה.
11
י״בלעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש, ואפי' שעה אחת.
12
י״גלעולם ילמוד אדם תורה מה שחפץ, שנא' כי אם בתורת ה' חפצו.
13
י״דלעולם הוי כונס דברי תורה כללים, שאם אתה כונס פרטים, מיגעין אותך. משל לאדם שהלך לקסרי, אם נוטל מעותיו פרוטות, מיגעין אותו, אלא מצרפן ועושה אותן סלעים, ופורט ומוציא בכל מקום שיהיה.
14
ט״ולעולם ילמד אדם לתלמידיו דרך קצרה.
15
ט״זלעולם ישתדל אדם ללמוד תורה ביום ולשנותה בלילה. וכל הקורא תורה ביום ושונה אותה בלילה, הב"ה מטה אליו חוט של חסד, שנא' יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי.
16
י״זלעולם ישלש אדם שנותיו, שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד. א"ר יהושע בן לוי, דבר זה כתו' בתורה, שנוי בנביאים, משולש בכתובים, שכל העוסק בתורה נכסיו מצליחין. כתו' בתורה, ושמרתם את כל דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו את כל אשר תעשון. שנוי בנביאים, לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמר לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל. משולש בכתובים, כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה, והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח.
17
י״חלעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור, שנים מקרא ואחד תרגום, ואפי' עטרות ודיבון. וכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו.
18