משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת כ״זMeshiv Tzedek, A Rebuttal Regarding Sitting in the Sukkah on Shemini Atzeret 27
א׳ומתוך לשון רש"י למדתי שורש למנהג מה שלא לאכול בלילה שהיה גם בימי חז"ל לא לחיוב על כל פנים, שפירש שם (מ"ח.) ד"ה הא לן וכו' מדליק בה וכו' שצריך לישב בה מחר עד כאן, ומבואר דמה שכתב מדליק קאי אליל שמיני עצרת שעל זה סיים שצריך וכו' מחר דהיינו בשמיני עצרת וסבירא ליה דגם בחוץ לארץ בליל שמיני עצרת מדליק וכו' וכמו שכתב הרא"ש שם בשמו והשתא קשה אמאי כתב דצריך לישב מחר הרי גם עתה בלילה גופיה נמי צריך לישב ודחוק מאוד לומר דגם ללילה קרי מחר והוה ליה לומר שצריך לישב בו עתה ועל כרחך דבלילה באמת לא היו יושבין, ורק מי שאין לו מקום שמוכרח לישב משום הלילה היה יכול לפחות ורק בשביל שצריך לישב מחר אי אפשר, ובזה סר מעליו קושית הרא"ש שם שהקשה אם כן גם מי שיש לו מקום נמי:
1
ב׳ובב"ח (סימן תרס"ו) כתב דניכר בהורדת כלים ומצעות נאים שהיו כדי לישן דאותם אינו מחזיר עוד ופשיטא ליה דאין ישינים ולא כבית יוסף, אבל אפילו תימא גם דברי הרא"ש כן אין נראה שיהיה זה היכר בשעת אכילה ואולי יש לו איזה סיבה שמצטער לישן ופטור משינה וכיון שאוכל שם צריך היכר אאכילה שאינו כמוסיף, ושוב ראיתי באליה רבה שם השיב עליו גם כן [ועיין שם הבין בתירוץ ב"ח ארש"י בהורדת כלים נאים והשיב על זה מהגמרא עיין שם, ובאמת כלים נאים שלא לשינה רק לכבוד ונוי סוכה מורידין רק לכבוד יום טוב אחרון כמו שאמרו במשנה, והיינו בארץ ישראל שאוכלין בבית אבל אם יושב בסוכה כבוד יום טוב הוא להיותם שם במקום שאוכל, ועל כן כתב הרא"ש דצריך להחזירם רק קאי אכלים ומצעות של שינה] בזה עיין שם:
2
ג׳ועיין שם בקרבן נתנאל (אות י') מה שכתב דיש היכר גם בהורדת כלים וחזרתן לכבוד יום טוב שאוכל עיין שם, הוא דחוק מאוד כיון דיושבים גם בשמיני כל היום והלילה כמו בכל ימי החג מה טעם במעשה בטל שעושה להוריד ולהחזיר להיות בזה היכר, ומשום הכי כתב הרא"ש דלא מסתבר זה ולא דמי כלל להא דמפקפק או נוטל אחת דמייתי דשם מעשה מעליא עושה בזה עתה לשם סוכה ואינו ענין לזה עיין שם, ויעיין מה שכתבתי לעיל ליישב דבריו על פי דברי ראבי"ה וזה אי אפשר לפי מה שדקדקתי בלשון מחר וגם דלפי מה שכתבתי שם סבירא ליה דאוכלין בלא היכר:
3