משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת ל״וMeshiv Tzedek, A Rebuttal Regarding Sitting in the Sukkah on Shemini Atzeret 36
א׳ושוב ראיתי בספר יום תרועה (ראש השנה כ"ח:) ד"ה מתיב הקשה מברכת כהנים ארמב"ם ותירץ על זה אלא בדבר שהוא לסייג יעוין שם, והוא כחילוק פרי מגדים הנ"ל אליבא דתוס', ובאמת חכמים הוסיפו גם בכהאי גוונא אבל הוא כתב הואיל ויש לבית דין והיינו שיש להם רשות וכמו שכתב (שם פרק א' הלכה ה') דגם המנהגות בכלל אשר יורוך ומשום דברשות עבדי זה לפיכך אינו בכלל מה שאין כן ביחיד, ומיהו ראיתי ברדב"ז (חלק ג' סוף סימן תע"ח) כתב גם ביחיד צריך שיאמר שמצוה זו מן התורה יעוין שם באורך וצריך לי עיון גדול ואין כאן מקום בזה, [ובתשובה אחרת כתבתי בטעם דברי יש אומרים ביורה דעה (סימן רי"ד סעיף א') דסבירא ליה שכל אחד על עצמו דינו כבית דין הגדול וכו' וכטובי העיר בעירן ונעשה איסור דרבנן, וגם לפי דעתם צריך לומר דוקא בית דין של סייג ופרישות דקאי עלה שם דסבירא ליה ושמרתם את משמרתי לכל ישראל נאמר (ויקרא י"ח, ל'), ובחילוק פרי מגדים שם אליבא דתוס' בגזירת בית דין הכי נמי אליבא דרשב"א להנך יש אומרים ביחיד ובזה חלוק יחיד מבית דין] ושפיר דברי הרשב"א מוסכמים בזה:
1
ב׳אלא שתימא דלא העירו מדברי רש"י עירובין הנ"ל דמפרש הקושיא מהא דמיתב יתבינן והרי זה מתקנת חכמים ולא שייך בל תוסיף, ויותר תימא שלא העירו מדברי תוס' ראש השנה עצמם דשם (כ"ח סוף ע"ב) ד"ה דילמא שכתבו דאי ישן בשמיני ילקה בשמיני ספק שביעי לא יתבינן עיין שם ואיך כתבו הם אבעלי תוס' דראש השנה עצמם דסבירא ליה כרשב"א דיתבינן ולא שייך בל תוסיף משום תקנת חכמים, ואי דהם קיימו בזמן שהיה ספק הרי גם אז יום טוב שני תקנת חכמים הוא שהם תיקנו להחמיר בספק זה ואם כן אפילו אי לא צריך כוונה לבל תוסיף מכל מקום משום תקנת חכמים לא שייך בל תוסיף, וכן קשה מדברי רש"י בסוכה וראבי"ה הנ"ל דמצרכי היכרא לדידן בשמיני שלא יהיה נראה כמוסיף, ואי מוסיפין באמת בזה ועל פי חכמים מותר מה נראה כמוסיף שייך בזה:
2