משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת נ״זMeshiv Tzedek, A Rebuttal Regarding Sitting in the Sukkah on Shemini Atzeret 57
א׳ושוב מצאתי גם בחתם סופר (אורח חיים סימן כ"ב) שהוא נשאל מחותנו הגאון ר' עקיבא איגר קושיתו שבספר דרוש וחידוש הנ"ל והשיבו כמו שכתבתי יעוין שם באורך, אלא שהוא הביא שם הא דמוטל אישראלים להתברך מהרא"מ בספר יראים, ועיינתי שם בדיני נשיאת כפים (סימן ט"ו) ולא נמצא זה וכפי הנראה הוא ראה זה בהפלאה הנזכר מספר חרדים וזכרונו הכזיב לו ונתחלף לו חרדים ביראים שמשמעות השמות קרובי ענין, [גם לא עיין בספר חרדים עצמו שאין מבואר כל כך כן וכמו שכתבתי]:
1
ב׳ומה שכתב עוד שם או שעל כל פנים מצוה להם להשתדל ברכה בתפילתם עד כאן, לא ידעתי מהו אי אין מצות עשה להתברך עליהם מצוה זו מה טיבה, ומה שכתב עוד שם לתמוה על דברי מהר"מ מינץ שם ועל דברי הלבוש בטעם דפעם אחת ביום על פי מה שחידש דמדאורייתא חיוב נשיאת כפים בקרבן או בתפילה יעוין שם באורך וסיים והדברים ברורים בלי פקפוק, תמיהני שתופס לדבר ברור מה שחידש שם דזמן נשיאת כפים דאורייתא בכל קרבנות ציבור תמידין ומוספין ואשתמטיה דברי הרמב"ם (סוף פרק י"ד מהלכות תפילה הלכה י"ד) שכתב במקדש מברכין ברכת כהנים פעם אחת ביום אחר תמיד של שחר וכו' אבל במדינה מברכין אחר כל תפילה חוץ ממנחה עד כאן, מבואר דלא היו נושאין כפים בקרבן מוסף ולא בתמיד של בין ערבים במקדש כלל וראב"ד שתיק ליה וכסף משנה שם למדו ממשמעות המשנה עיין שם:
2
ג׳ומה שכתב החתם סופר מקרא דוירד מעשות וגו' (ויקרא ט', כ"ב) והביא מגמרא דסוטה ומגילה עיין שם, היה לו להביא יותר מהירושלמי (פרק ד' דתענית הלכה א') מנין לנשיאת כפים כה תברכו וגו' עד כדון בשחרית במוסף וישא אהרן וגו' וירד מעשות וגו' עיין שם, הרי יליף נשיאת כפים למוסף ממקרא זה, אבל לפי דעתו הוה ליה לומר גם מנחה, ובקרבן עדה שם ד"ה אלא ללמד כתב שוירד מעשות וגו' והן קרבנות מוסף עד כאן, ותימא שלא עיין בכתוב דלא בעניינא דמוספין נאמר אלא בפרשת המילואים והם קרבנות שעה וגם אותה ברכה מצות שעה הוא ולפי מה שכתב הרמב"ן שם בפרשת שמיני (ט' סוף פסוק כ"ב), וגם שם לא מצינו שבירך עוד פעם באותו יום כלל, אבל הא ילפינן מהתם לברך אחר עבודה וכן עשו במקדש אחר תמיד של שחר ובתפילה קאמר דלמדו מזה לקבוע במוספין, ואף דגם שחרית ומנחה נגד תמידין מכל מקום אין מפורש עבודת הקרבנות עצמן רק שהתפילה כנגדן, אבל במוסף אומרים פרשת הקרבנות ונשלמה פרים שפתינו על כן קבעו שם:
3
ד׳ודברי הלבוש אמת ונכון דהוא רק פעם אחת ביום ואינו בדוי מלב כמו שכתב בעל חתם סופר שהרי כן מבואר ברמב"ם הנ"ל במקדש וכן משמע מירושלמי הנ"ל דעד כדון וכו' דקרא דכה תברכו משמע רק פעם אחת וכמו שכתב בפירוש הפני משה שם:
4
ה׳ומה שכתב בחתם סופר ממשנה שלימה בשלושה פרקים נושאין כפים ארבעה פעמים ביום (תענית כ"ו.), תמיהני גם לפי דעתו מה יאמר לנעילת שערים והרי מנחה נגד תמיד דבין הערבים ואין עוד קרבן ציבור אחריו, על כרחך צריך לומר דההיא תקנת חכמים ומה קושיא אלבוש דקאי לענין חיוב מצות עשה דאורייתא, ומה דנסתפק בברכה היינו באותה תפילה בציבור אחר דתקנת חכמים אכהנים גם כן בכל תפילה אבל בתפילה אחת בשני ציבורים אין ראיה, וגם הירושלמי לא מייתי קרא אמנחה ונעילה ואם כן הני שתים על כרחך תקנת חכמים וגם שחרית ומוסף דלמד מקראי:
5