משיב צדק, דרושים לבר מצוה א׳Meshiv Tzedek, Talks for Bar Mitzvah 1
א׳דרוש שדרש רבינו הקדוש המחבר זי"ע ועכי"א בשנת תקצ"ו לפ"ק לבר מצוה שלו, וזה לשונו.
1
ב׳דרוש דרשתי בשבת פ' שקלים שנת בנה ביתך כבתחלה וכונן מקדשך על מכונו לפ"ק שנעשיתי בר מצוה בשבוע הנזכרת יום ה' כ"ב שבט שנת הדריכנו בנתיב מצותיך כי לפ"ק בו חפצתי לפ"ק פה קריניק - אני הק' צדוק בהרב הגאון המנוח מוהר"י הכהן זצללה"ה - .
2
ג׳[א] גרסינן בשבת פרק כל כתבי [דף קי"ט ע"ב] אמר ר"ל משום ר"י נשיאה אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן א"ל רב פפא לאביי דידי ודידך מאי א"ל אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא ע"כ, וראיתי להרב פרשת דרכים [דרך האיתרים דרוש ב'] הקשה בשם מהר"ש יפה דבמה פשיטא לי' דאביי ור"פ היו בהם חטא והתינוקות של בית רבן לא הי' בהם חטא ותירץ דודאי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא רק שהתינוקות של בית רבן אף שהם חוטאים אינו חשוב חטא לפי שאינו נענש עליו, והקשה על זה לפ"ז למה קאמר תינוקות דמשמע פחותים מבני י"ג כלשון תינוקות שבכל הש"ס הרי אף יתר מבן י"ג כל שהוא פחות מבן כ' אינו נענש בידי שמים וא"כ אין בו חטא ומ"ש דנקט תינוקות של בית רבן וע"ש כמה שדחק בזה:
3
ד׳ולפע"ד יש ליישב בטוב טעם דאיתא [שבת דף י"ג א] בעובדא דאותו תלמיד שקרא הרבה ושנה הרבה ושימש ת"ח הרבה ומת בחצי ימיו נטלה אשתו תפיליו והיתה מחזרת על בתי כנסיות (ובתי מדרשות) ואמרה (כתיב בתורה כי הוא חייך ואורך ימיך) בעלי קרא הרבה ושנה הרבה ומת בחצי ימיו עד שבא אלי' ואמר בימי נדותך מה אצלך בימי לבוניך מהו אצלך כו' ע"ש, וצריך לדקדק במה שנטלה תפיליו ושאלה למה מת בחצי ימיו וכי אלו לא היתה נוטלת תפיליו לא היתה יכולה לשאול בעלה קרא הרבה כו' למה מת בחצי ימיו גם צריך לדקדק במה שדקדקה ואמרה בעלי קרא הרבה, ומה שנראה בזה כי הנה באמת לכאורה אין מקום לשאלתה דהרי אמרינן בקדושין [דף ל"ט ע"א] שכר מצוה בהאי עלמא ליכא ור' יעקב אמר שם מאי אריכות ימים לעולם שכולו ארוך, ובירושלמי [פרק ב' דברכות] בעובדא דר' בון שמת בכ"ח שנה ואמרו עליו יגע ר' בון בכ"ח שנה מה שלא יגע תלמיד ותיק במאה שנים ואמרו עליו שם משל למלך ששכר פועלים ועם אחד הי' מטייל כל היום ואח"כ כששילם שכרם נתן לכולם בשוה אמר יגע זה בשעה אחת יותר ממה שיגעתם כולכם בכל היום, והרי ר' בון בודאי אדם כשר הי' ואעפ"כ מת בחצי ימיו והיכן אריכות ימיו של זה אלא לעולם שכולו ארוך וא"כ מה שאלה על אותו תלמיד שמת בחצי ימיו אריכות ימיו לעולם שכולו ארוך:
4
ה׳אך הנה בב"ק [דף ט' ע"ב] אמרינן הידור מצוה עד שליש עד שליש משלו מכאן ואילך משל הקב"ה ופירשו רש"י ותוס' שם דכל שעושה יתר מן החיוב הוא משל הקב"ה והקב"ה משלם בזה העולם, נמצינו למדין שכל שעושה יותר מן החיוב שכר מצותו משלם הקב"ה בהאי עלמא, והנה במנחות [דף צ"ט ע"ב] אמר רשב"י אפי' לא קרא אלא ק"ש שחרית וערבית קיים מצות לא ימוש וא"כ הרי מצות ת"ת קיים בק"ש שחרית וערבית ולכך דקדקה ואמרה בעלי קרא הרבה וכו' וא"כ הוא יותר מחיובו שהרי בק"ש שחרית וערבית יצא ידי חיוב ת"ת וכיון שעושה יותר מן החיוב הרי מכאן ואילך משל הקב"ה ושכר מצותו בזה העולם וא"כ למה מת בחצי ימיו ואתי שפיר דקדוק מלת הרבה, וגם מה שנטלה תפילין ניחא דהתוס' פירשו בר"ה [דף י"ז ע"א] בשם המכילתא דכל העוסק בתורה פטור מן התפילין לזה נטלה תפיליו שהרי הוא הי' עוסק בתורה כמו שאמרה בעלי קרא הרבה וא"כ הי' פטור מן התפילין ואעפ"כ הניח תפילין ועשה יותר מכדי חיובו הרי הוא משל הקב"ה ושכר מצותו בהאי עלמא וא"כ למה מת בחצי ימיו ודו"ק:*) הג"ה מהמעתיק, אבל רק אשת אותו תלמיד טעתה וסברה שעשה יותר מכדי חיובו כיון שבק"ש שחרית וערבית קיים מצות לא ימוש, אולם באמת הרי יש מצות ושננתם וגו' כדאיתא (קידושין ל' ע"ב) וא"כ לא עשה כלל יותר מכדי חיובו ושוב ליכא שכר מצוה בהאי עלמא, ועי' (נדרים ח' ע"א) במימרא דרב גידל א"ר כיון דאי בעי פטר נפשי' בק"ש שו"ע ובמה שכתב הר"ן שם ד"ה הא קמ"ל, וזהו דיוק הגמ' (שבת שם] ולא היה אדם מחזירה דבר דאף שהי' יכולין להחזיר תשובה כהנ"ל אבל כיון דמצות ושננתם איננה מפורש בקרא רק אתיא מדרשא כמ"ש הר"ן שם ודאי לפי טעותה לא תקבלה תשובה כזאת עד שבא אלי' ואמר לה שהרי אמרה תורה [דייקא] ואל אשה בנדת וגו' כמ"ש רש"י שם, וזה שאמרו מחזירה ולא הי' די לומר מחזיר ודו"ק, ודברי רבינו הקדוש המחבר זי"ע עולים יפים ונחמדים למבין:
5
ו׳נמצינו למדין שכל העושה יותר מכדי חיובו הרי הוא משל הקב"ה ושכר מצותו בהאי עלמא וא"כ עכשיו שמחנכין את הקטן כבן שש וכבן שבע במצות והרי הם פטורים וא"כ כשעושים הרי הם עושים יותר על החיוב ושכר מצותם בהאי עלמא, ומעתה יפה אמר ר"ל אין העולם מתקיים אלא בשביל תינוקות של בית רבן לאפוקי גדולים העושים מצות אין מצותם מועיל בזה העולם רק לעולם שכולו ארוך כיון שהם עושים כפי חיובם, ולכך א"ל אביי אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא לפי שזה התינוק אין בו שום חטא אם אינו עושה המצוה וא"כ שעושה אותה הוא עושה יותר מכדי חיובו ומועיל בזה העולם, ונסתלקה קושיות מהר"ש יפה דלכך נקט דוקא תינוקות של בית רבן דהם פטורים ממצות וכשעושים עושים יותר מכדי חיובם ומועיל לזה העולם, משא"כ יותר מבן י"ג אף שאין נענשים עבור עבירה מכל מקום הרי הוא חייב לעשות המצוה וא"כ לא עשה יתר מכדי חיובו ואין המצוה מועיל לקיום זה העולם דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא ודו"ק היטב:
6
ז׳אי לזאת אחלה פני השומעים שיטו אזנם לדברי צעיר לימים כמוני היום כי אינו דומה הבל פה שיש בו חטא להבל פה שאין בו חטא:
7