מדבר קדמות, מערכת סMidbar Kedemot, Letter Samekh
א׳א. סמבטיון הוא נהר גוזן וסמבטיון הוא על שקל אזוביון שכך נוהגים בלשון ההוא. הרמב"ן בפי' על התורה פ' האזינו. ואלדד הדני אמר שנהר סמבטיון מפסיק בין השבטים ובין בני משה ובני משה הם לפנים מנהר סמבטיון:
1
ב׳ב. סבתא בביתא סימא בביתא. אפשר לומר דהאשה בזקנותה חדל להיות לצר"ה ארח שהוא הטומאה הרצוצה מזוהמת הנחש. והיא מתוקנת בכמה הרפתקי דעדו עלה וצער עיבור ולידה וצער גדול בנים ואין בידה לא עון ביטול תורה שזה עון תדיר וחמור בא באנשים ולא קרי דגברי כתיבן וקריי"ן והני בי תרי ישנם באנשים לפוקה ולמכשול ומרבית העם אלו עוברין בפשע רב ואשה בכל אלה אז תנקה. לכן היא סימא גי' קי"א גימט' עול"ה וכנגד קי"א פסוקים שבפ' ויקרא והיא מכפרת לחטא את הבית.
2
ג׳ג. ספר תורה כשכתב משה רבינו ספרי תורה ביום סלוקו ירד גבריאל ולקח ס"ת והוליכו לרקיע לפרסם ולהודיע גדולתו של משה רבינו ע"ה והצדיקים אשר במרום קורין בס"ת זה בשבת וי"ט ובשני וה'. דעת זקנים פ' וילך בפי' התוס' ע"ש. ומצאתי שרש הדבר בפטירת משה רבינו ע"ה והוא בס' מעשיות מרז"ל שיש שם קונטרס פטירת מרע"ה ושם כתוב כן קרוב ללשון זה:
3
ד׳ד. סכנה כשאדם בסכנה ח"ו טוב להזכיר זכיותיו כן כתבו משם רבינו האר"י זצ"ל וע' מה שכתבנו לקמן בקונטרס זה מערכת צדי בעזר משדי:
4
ה׳ה. סכנה אמרו בירושלמי פ"ב דשבת בהשפטו יצא רשע יצא צדיק לא נאמר אלא יצא רשע מכאן שהשטן מקטרג בשעת הסכנה. וצריך ביאור ולהיות דובב שפתי ישנים ארדוף אצי"ג מה שפירש עיר וקדיש רבינו מהר"ם קירדוביר"ו זצ"ל שהכונה לומר דבהשפטו היה ראוי שיצא צדיק אחד להשפט כי בהעריך מעשיו של הצדיק כנגד מעשיו של רשע הנשפט יוסיף עליו עברה וזעם כמאמר' של הצרפית לאליהו זכור לטוב כי באת אלי להזכיר עוני ואמרו רז"ל דהכונה הדא אמרה כי עד עתה אני הייתי צדקת כל קבל בני ארצי ואולם כלפי דמר דמיתי היות רשעה וא"כ אם בעת שפוט הרשע יצא צדיק להשפט אשתפוך חמימי על הרשע ביותר לא כן עתה אם בעת השפטו יצא רשע אחר כראשון שמעשיו שקולים לרשע הצופה לצדיק לא תגדל אשמת רשע הראשון ולכך זו היא שקשה שהיה לו לקלל הרשע שבהשפטו יצא צדיק אחד לעומתו דאז היה מכריעו לחובה יותר ורוח חכמים נוחה מכאן שהשטן מקטרג בשעת הסכנה כלומר דלמדנו דעם היות דמצד הסברא אם היה יוצא צדיק היה מעורר הדין על הרשע. עם כל זה יותר ויותר יגיע לו צער גדול לפי שהשטן מקטרג בשעת הסכנה ובבא רשע נפיש חרון אף ושעת סכנה היא כדי שיקטרג בשעת סכנה זו של יציאת רשע שני וכדי שיקטרג על רשע ראשון הן הנה אמרי קדוש ודברי פי חכם חן:
5
ו׳ו. סעודות שבת מצילות מחבלי משיח וגיהנם ומלחמת גוג ומגוג כמ"ש רז"ל אם יקיימם כתקנן ויהיה כונתו לקיים מצות לענג השבת דוקא וכתב בספר קרן אור פני משה שזש"ה ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם דידוע כי תיבת לך ולכם דרשו רז"ל בכל מקום להנאתכם ולטובתכם ובאה האזהרה לשבת כי אפילו בדבר שהוא להנאתם כמו סעודות השבת צריך שיהיה קדש שלא יכוין בכונת החול שאוכל להבריא את גופו שיהיה לו כח לעבוד הבורא יתברך רק לכבוד שבת דוקא ולא בשביל שום כונה אחרת וזהו כי קדש היא לכם אפילו דבר שהוא לכם להנאתכם יהיה קדש לכבוד שבת לתקן את שרשן במקום עליון:
6
ז׳ז. ספר תורה הרב רבינו משה בר מיימון זלה"ה טרח הרבה להגיה ס"ת בפתוחות וסתומות והגיהו מס"ת שבמצרים שהגיהו בן אשר וספר זה היה בירושלים ת"ו מכמה שנים להגיה הספרים כך כתב בחיבורו ה' ס"ת פ"ח וראה זה חדש שנמצא בחומש קדמון כ"י שכתב הרמב"ם שאח"כ ידע שבמלכות בורגונ"א נמצא ס"ת מכתב יד הקדש עזרא הכהן גדול סופר מהיר והלך שם ומצא בספר עזרא כל פרשיות פתוחות וסתומות מכונות עם ספרו אשר כתב במצרים וטרח והעתיק מספר עזרא כל תיבות חסרות ויתרות ותיבות גדולות קטנות ומשונות ומהופכות כדי לעשות ספר תורת ה' בלי חיסור ויתור ואח"כ כתב ס"ת כדת וממנו הכל מעתיקים ושמח מאד וקבל לעשות יום משתה ושמחה בכל שנה ביום אשר מצא ספר עזרא. זה תורף דבריו ז"ל כפי אשר כתב בחומש שנדפס באמשטרדם עם החינוך ע"ש פ' ויחי באורך:
7
ח׳ח. ס"ת הנותן ספר התורה חדש לבית הכנסת בעצרת כאלו הקריב מנחה חדשה לה' בזמנה. הרב עוללות אפרים סי' ק"ם עיין שם בדברי קדשו:
8
ט׳ט. סוכות זכר לענני כבוד והוא כנגד יעקב אע"ה ולא ציונו ה' לעשות סוכה בפסח בזמנה כי כן הענני כבוד באו לישראל בצאתם ממצרים בפסח משום דאז מתחיל הקיץ והיה נראה כמיקר כי כן ארחות בני אדם בכמה מקומות שהאויר טוב לצאת בו בפרק לישב תחת אויר השמים ולישן שם ולא היה ניכר כי לשם מצוה עושין לכן אדרבא נצטוינו בסכות בתשרי כי אשר היו בקיץ לרוח היום בסוכות הוא זמן ליאסף הביתה לפום חורפ"א וניכר כי הוא לשם מצוה. רז"ל והמפרשים:
9
י׳יוד. סוכות זכר לענני כבוד. יש מי שחקר דענני כבוד הוא מד' רוחות שלמים הם אתנו וא"כ הסוכה שהוא לזכר אמאי מכשירינן בב' דפנות כהלכתן וג' אפילו טפח ואני הדל באתי לכלל ישו"ב בקונטרס שמחת הרגל לרות בלימודי סוכות ע"ש ועתה נ"ל לומר דבר פשוט דענני כבוד היו סוכה גדולה אחת וכל ישראל בתוך סוכה זו אבל עתה שמוכרח סוכה לכל א' ובני ביתו ראה הקב"ה להקל בדפנות ושמעתי כי יש מדרש בנוסח זה איוב היה מצטער מאד כיון שראה שהסוכה בשתי דפנות נתקררה דעתו ופירש מורינו הרב המובהק מר קשישא כמהר"ר אליעזר נחום ז"ל דטעמא דסגי בב' דפנות וג' אפילו טפח דכתיב בסכת בסכת ויש אם למסורת גם אז"ל ואשימם בראשכם ואשמם כתיב שהכל תלוי בראשים גדולי הדור ואיוב היה מצטער כי הוא איש תם וישר וכו' אם כן גם ואשמם יש אם למסורת וכשראה סוכת בב' דפנות דיש אם למסורת וגדול הדור סובל עונות דורו ונתישבה דעתו עד כאן שמעתי:
10
י״איא. סוכות זכר לענני כבוד יש לחקור מ"ט הקב"ה עשה זכר לענני כבוד ולא עשה זכר למן ולבאר דג' מתנות הם שניתנו לישראל ואמאי חש משום כבוד הנשיאי"ם וישבות המן ומן הבאר אי"ן זוכ"ר. וכתבתי בס' הקטן ראש דוד פ' אמור דהרב החסיד מהר"ר חיים כפוסי ז"ל תירץ דמן ובאר כ"י חייב לזונם משא"כ ז' ענני כבוד שבעה יתרי"ם מילתא דליתא בכל עוברי דרך ולזה נצטוינו לעשות זכר לענני כבוד. ועתה ראיתי שכן תירץ הרב המבי"ט בספר בית אלהים שער היסודות דפ"א ע"א ע"ש ובספר הקטן הנז' שם הבאתי תירוץ הרב החסיד מהר"י חאבילייו ז"ל ותירוץ הרב מהר"י זיין ז"ל ומה שנראה לי הדל על פי דבריהם ובעיקר החקירה דרך מוסר ע"ש באורך:
11
י״ביב. סתם יינם. אינו זוכה לג"ע מי ששותה סתם יינם כמ"ש בזהר הקדוש שמיני דף מ' מאן דשתי ליה אסתאב ולאו הוא מסטרא דישראל ולית ליה חולקא בעלמא דאתי. ומלבד זה נלכד בכמה חרמות שהחרימו גאוני בתראי כמ"ש בספר יין המשומר. ובס' קב הישר כתב פ' ע"ו משם גאונים שמתגלגל בחמור:
12
י״גיג. סעודה כל הסועד עם חבירו אפילו פת במלח אף שיש לאותו סועד ק' סעודות בכל יום כסעודות שלמה בשעתו יחזיק לו טובה לכך נאמר כי לא ישבתי בבית וכו' סדר אליהו רבה דף פ"ט מזקוקין דנורא:
13