מדבר קדמות, מערכת תMidbar Kedemot, Letter Tav

א׳א. תפלה בצבור לא נמצא בנביאים וכתובים שהיו מתפללים בצבור ואפשר דעד כנסת הגדולה שתקנו י"ח ברכות לא היתה תפלת צבור רק כל יחיד מתפלל לבדו ואף דמשה רבינו תקן קריאת התורה אפשר דהתפלה לא היתה בצבור הרב המבי"ט בס' בית אלהים ש' היסודות. פ' ל"ח דף פ"א ע"ד. ולפי קיצורי יש לפקפק בזה והרואה יראה כמה כתובים דמייתי הש"ס פ"ק דברכות להתפלל בצבור הגם דיש לצדד:

ב׳ב. תשובה מי ששב בכל לבו נמחל לו העון ואף שאח"כ חזר וחטא אותו חטא עצמו נתכפר לו עון ראשון ולא יש כי אם עון שני וכשישוב נתכפר השני. ועמ"ש לפנים לקמן אות כ"ד בית אלהים ש' התשובה פ"ו:

ג׳ג. תמיד לעתיד לבא לא יקריבו שני תמידין אלא תמיד אחד בבקר כ"כ רד"ק ביחזקאל סי' מ"ו בפסוק וכבש בן שנתו וכ' הגאון החסיד בעל מעשה רקח שלכך קרא רבינו הקדוש המסכתא תמיד לרמוז לעתיד בבית ג' שלא יש כי אם תמיד אחד:

ד׳ד. תפלה טעם משז"ל להיות זהיר בתפלת המנחה שהתפלה ראשונה שהיתה בעולם היתה תפלת אדה"ר במנחת ערב שבת שנוצר. לקוטי רבינו האר"י זצ"ל על פ' תכון תפלתי קטורת. וראיתי מי שכתב דמובח מדברי הזהר הקדוש ח"ג דף רכ"ז שלא יתפלל תפלה על הפרנסה בתפלת מנחה ע"ש וצריך להתיישב בדבר:

ה׳ה. תפילין של יד מציל משפיכות דמים ושל ראש מגאוה הרב מנות הלוי דף קצ"ב ע"א ופרק התכלת אמרו כל המניח תפילין מאריך ימים ועיין בתקונים תקון י"ח:

ו׳ו. תורה עוסק בתורה לשמה ועושה נ"ר ליוצרו שלומד לשמור ולעשות לא יבא בגלגול לקוטי גורי האר"י זצ"ל פ' תורת ה' תמימה:

ז׳ז. תורה עוסק בתורה יום ולילה ובוטח בקונו והוא ירא ה' לא יירא ממאורעות רעות של עה"ז. ולשונא נתן עיניו בו וכו' וז"ש בעיניד תביט ושלומת רשעים תראה כי ר"ת בתורתך ס' הלקוטים על פסוק הנזכר ומשם הרב שפ"ר שמעתי במ"ש פרק הרואה דרב ששת לההוא מין נתן עיניו בו וכו' ורב ששת היה סגי נהור וז"ש ר"ק בעיניך רק מיעוט שאפי' יהי' סגי נהור וז"ש ר"ק בעיניך אפ"ה תביט בעין השכל ושלומת רשעים תראה ודו"ק היטב. וכבר אמרו על רבינו יצחק בן רבינו הראב"ד בעל ההשגות זכרם לברכה שהגם שרבינו יצחק הי' סגי נהור הי' מכיר באדם בגלגוליו והי' מרגיש בהרגשת האויר וגדול בתפלתו כרבי חנינא בן דוסא ע"ה:

ח׳ח. תורה גימטריא תזה"ר שצריכה זהירות גדול הרמ"ע מפאנו במאמרות כתיבת יד ובגמרא אמרו שהתורה אחד מהדברים הצריכים חיזוק והטעם פשוט כי התורה מבטלת יצה"ר ולכן היצה"ר עושה מאמצי כחו שלא ילמוד ולכן תראה שבעוה"ר רבים נלכדים בביטול תורה:

ט׳ט. תורה שנתן לנו משה רבינו ע"ה מפי הגבורה הוא בחינת בריאה ולכן מתחלת אות ב' בראשית כי היא מהאצילות כ"כ רבינו האר"י זצ"ל ורמוז בזהר הקדוש ומפורש ברעיא מהימנא וכתב רבינו האר"י דזהו כונת ברוך אלהינו שבראנ"ו לכבודו ונתן לנו תורת אמת ועוד כתבו שזהו מנהג ישראל בהקמת ס"ת שאומרים אל שדי כי הוא בבריאה ובליקוטי כתבתי אני בעניי בזה בס"ד:

י׳יוד. תוספת במצות כגון שיצא י"ח צדקה ומוסיף בזה התוספת שרי על מנת לקבל פרס וז"ש האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני או בשביל שאזכה לחיי העה"ב ה"ז צדיק גמור ומיירי בעושה תוספת על חיובו דייקא נמי דקתני סלע זו. ומאי דתנן היו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס היינו במעשה המצות עצמן שהם חיוב כ"כ הרב מהר"ש פרימו ז"ל ובזה פירש הוא ז"ל צדק צדק תרדוף כלומר תוספת אז אתה יכול לעשות למען תחיה דהיינו בשביל שאחיה וירשת את הארץ בשביל שאזכה לחיי העה"ב וכתבנו בזה בעניותנו בכמה בקומות בס"ד:

י״איא. תורה דע שבתורה יש ששים רבוא פירושים כפי הפשט כנגדם יש ששים רבוא באגדה וכמו כן ששים רבוא בקבלה וכיוצא בזה בכל חלקי התורה ואין לך נשמה שאינה כלולה מכלם מז"ה חס"ל עין הקורא נהר י"ח דף ט"ו ע"ד. וכל ענין וכל דבר הגון רמוז בה דכתיב תורת ה' תמימה וכוללת כל דבר חכמה שבעולם וכבר אמרו בתעניות דליכא מידי בכתובים דלא נרמז בתורה ומדברי האר"י ז"ל אתה תשמע דכל הענינים רמוזים בתורה וזהו מ"ש בקמא דף צ"ב מנא הא מילתא דאמרי אינשי הכונה כי כל דבר טוב משל או מוסר אמיתי הכל רמוז בתורה ולכן שאל דמה שאומרים הבני אדם והוא טוב היכא נרמז בתורה כי לא יבצר ממנה מזימה לא תחסר כל בה:
והתורה נמשלה למים כי כשם שהמים נמצאים הרבה והם בזול כך התורה מצויה ומוכנת לכל כי כל דבר הצריך הרבה הוא מצוי ובזול. וכן האויר שבזולתו אינו יכול לחיות הוא מצוי ומוכן מאד מאד יותר מהכל לפי שהוא צורך גדול. ואגב אומר שראיתי להרב עיר וקדיש הרב מהר"ר שמעון לביא ז"ל בפירוש הזהר בראשו שכתב שאין מקום פנוי וריק בעולם ואין חלל בלתי נמצא באויר ואפשר להמציא חלל בלתי אויר שאם תקח כלי זכוכית כאשישה וישימהו על אבן שיש או ברזל ויהיו פני האבן או ברזל שטוחים שוים וישימו על האבן עגולה של בצק סביב דופני האשישה כדי לשמור האויר שלא יכנס באשישה וישימו נר אחד תוך האשישה על האבן הנה יתמיד חיות הנר עד שיכלה האויר שהיה באשישה ומיד יכבה הנר וכשיכלה האויר בשאיפת הנר ישאר החלל ההוא ריק מאויר ואם תשא האשישה למעלה תשא האבן עמה להעדר האויר שהיה מפריד בין האשישה והאבן והחלל הריק מהאויר נקרא תהו וזה סוד נוטה צפון על תהו והאריך הרב שם הרבה בזה ע"ש אבל בעיקר דבריו קיצר מאד כאשר הרואה יראה. ועוד כתבו שעבדי מלך אחד היו חופרים בקרקע במחצב מין מתכת וכשנכנסו לפנים היו מתים ואח"כ ידעו שהיה לחוסר האויר ופתחו חרכים בגג החפירה וחיו ובדורות אחרונים חידשו מאקינה ניאומאטיקה להראות כל זה במופת שמכניסים עוף חי שם ובמנגנין מסירים האויר ונשאר החלל פנוי מהאויר ותיכף מת ואם עד שלא מת לגמרי שלא נעדר האויר כלו חוזרים ופותחים ושב האויר וחי. ואני ראיתי המאקינה הנז' והעוף בתוכה ונראה הדבר החוש"ה אל הע"ן:

י״ביב. תורת כהנים יש בו קע"ב פרקים בסוד עקב תיבות שיש בעשרת הדברות ומי שזוכה ועוסק בספר זה יתברך בעקב ברכות כמנין פרקיו ונחשב לו כאלו קיים כל העשרת דברות והשי"ת שומר אותו בכל עת ובכל מקום. מז"ה חס"ל עין הקורא נהר ל' דף י"ז ע"ד:

י״גיג. תורה אם לא יעסוק בה לשמה יום ולילה אע"פ שתקן מלבוש לנפשו מהמצות בעולם העליון יהיה רעב מהמזון עליון בעולם הנשמות ומה שעוסק האדם בעה"ז ביום א' כנגדו יש יום למעלה יום גדול ורוחני שאין לו סוף וכל התורה והמצות שעוסק האדם בעה"ז יום קטן ומוגבל בעולם הנשמות עולה לאין סוף וזהו דבר יום ביומו. מז"ה חס"ל עין הקורא נהר ס"ח:

י״דיד. תורה מי שיש בידו מקרא מאות ה אחרונה שבשם נשלח לו מלאך לשמרו. ואם יש בידו משנה ותלמוד עם המקרא נזקקין לו ב' אותיות אחרונות משם הויה לשלוח לב' מלאכים לשמרו ואם יש בידו מקרא משנה תלמוד אגדה וסתרי תורה וספר יצירה ואינו שלם בחכמת הקבלה נקרא חכם ונבון ואינו נקרא משכיל וכל השם המיוחד רובו ככלו זקוק לשומרו. ומי שהוא שלם בכל הדברים הנזכרים כל אותיות הויה זקוקים לשמרו לעולם. מז"ה חס"ל מעין ד' עין יעקב נהר י"ב:
ועם הקדמה הזו פירש רב אשכנזי כונת הכתוב ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו שמי שהוא שלם במקרא במשנה ואגדה וסתרי תורה וספר יצירה בעומק נקרא משכיל וכל אותיות השם המיוחד כביכול זקוקין לשמרו וז"ש ויהי דוד לכל דרכיו משכיל שהיה שלם בלמודים ואז וה' עמו כל אותיות השם המיוחד ע"כ דברי הרב הנז'. וז"ש רז"ל וה' עמו ואפשר חטא בא על ידו דמאחר דזכה לכל זה ונעשה מרכבה לשכינה וז"ש ושכינה עמו אינו בא לידי חטא והרי הוא כמבוא"ר דו"ק:

ט״וטו. תורה לא חרב העולם אלא בפשעה של תורה ולא חרבה א"י אלא מפני פשעה של תורה וכל הצרות הבאות לישראל אינן אלא בפשעה של תורה שנאמר בפשע יעקב כל זאת וכו' סדר אליהו זוטא כ"א דף ב':

ט״זטז. תורה נתנה על ידי סרסור כי היה מעמד הר סיני והמשכן כדמות אירוסין וגם בית המקדש היה כעין אירוסין דהיה בחצר דידה ולכן היה הכל על ידי סרסור ודין גרמ"א שלא נתקיימו בנו לימוד התורה וכשרון המעשים אבל לעת"ל בבית ג' הוא כנשואין בחצר דידיה ונזכה ללמוד מפיו דכתיב וכל בניך לימודי ה' ותתקיים בנו התורה והמצות לשמה ביראה ואהבה ושמחה רבה. הרב הגדול מהרימ"ט זלה"ה בדרשותיו פ' שמיני דרוש שני ומימיו מן המקדש מיוסדים על אדני פז מרז"ל ומיהו יש בדבר שקלא וטריא מסוגיות אחרות ואריכות דברים:

י״זטו"ב. תשובה חקר הרב נחלת בנימין דקי"ל לאו הנתק לעשה אין לוקין עליו א"כ כל הלאוין שבתורה לא יהיה בהם עונש מלקות ומיתה דהכל נתק לעשה דתשובה כמ"ש הרמב"ם דתשובה היא מצות עשה ואפי' לא עשה עדיין תשובה כיון דהוא לאו הנתק לעשה אף שלא קיים העשה אין לוקין על הלאו וכ"ש מיתה. ותירץ דהרי קי"ל אין לוקין על לאו שבכללות וטעמא שכיון שכולל דברים הרבה לא הוי לאו חמור ללקות עליו ומינה גמרינן לעשה הדוחה הלאו שנתק לעשה דהיינו דווקא בעשה פרטי אבל עשה דתשובה הוא כללי לכל ל"ת שבתורה אין בו כח לפוטרו מעונש מיתה ומלקות מטעם נתק לעשה עכ"ד הרב נחלת בנימין שהביא א' קדוש משמו:

י״חח"י. תשובה כתבו המפרשים דהשב מאהבה תכף מתקבל ובשב מאהבה לא נאמרו ד' חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש דדוקא בשב מיראה בחלקות ישית למו רבי ישמעאל אמנם אם שב בכל לב מאהבה אינו מחוסר זמן ותכף מתקבל ברצון. ויש ליתן טעם דכיון דבשב מאהבה זדונות נעשו לו כזכיות א"כ אין כאן ל"ת וכריתות ומיתות ב"ד כי אם זכיות:
אמנם יש לחקור כי הנה מדברי הרמב"ם ה' תשובה נראה דאם שב באמת והתודה ונתחרט והעיד עליו יוצר הכל שלא ישוב לחטוא הרי זה תשובה שלימה כדת של תורה והכי מוכח מהש"ס פ"ב דקדושין דאמרו האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאני צדיק גמור והיה רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בלבו והגם דכתבו הפוסקים שהיא ספק מקודשת היינו משום שלא ידענו באמת אם הרהר תשובה אבל אלו ידעינן שהרהר תשובה ודאי היא מקודשת ודאי ורבינו ירוחם כתב דאפילו אם בידו גזלות וגניבות מועיל הרהור תשובה להחזיר גזל וגניבה שבידו והיא מקודשת לדעת יש מפרשים:
כל קבל דנא רבינו הרב רבי אליעזר מגרמיזא סידר כמה סגופים ותעניות לבעל תשובה ורבינו האר"י זצ"ל הפליא לעשות בתקוני התשובה וסדרי תעניות לכל חטא בפרטות כידוע. ונראה דודאי אם שב בכל לבו ככל סדר התשובה שכתב הרמב"ם ודאי תשובה מעליא היא וכמו שנראה מהש"ס אבל זה יועיל להנצל מגיהנם ולשוב אל הקדש והוא צדיק גמור אמנם המקטרגים שנעשו על ידו נהי דאין להם רשות לקטרג כמ"ש בזהר הקדוש ע"פ גם ה' העביר חטאתך לא תמות דאעבר מקטרגא מקמיה. אבל עדיין על עומדם יעמודו ולמחותם ולבטלם צריך סיגופים ותעניות ומצינו דוד הע"ה דהגם כי כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה ובת שבע שלו ואורי' מורד במלכות ומצינו גודל התשובה שעשה שקבל יסורין ונצטרע ששה חדשים והעידה עליו רוח הקדש ברכי כשלו מצום ולא טעם טעם שינה ויהי דוד עושה משפט וצדקה ועסק בתורה תדיר וקבל עליו נזיפה ברבים כשברח מאבשלום כמו שאמר בסבא קדישא. ועם כל זה היה כמה שנים בג"ע תחתון ולא יכול לעלות במחיצתו עד שנבנה בית המקדש כמ"ש בז"ח דף מ' ע"ד דפוס וויניציא. וישתומם האדם על זה והגם שיש הפרש גדול מאוד בין גדלות דוד הע"ה לבעל תשובה פשוט בזמנינו מה שלא ישוער. מ"מ כל עצמותיו יאחזמו רעד כי גם גבהו דרכי דוד הע"ה ותשובתו ויחודיו ותורתו ומצותיו וסיגופיו וכיוצא עד אין חקר ומי שיש לו לב אם יזכה יבחין כמה הוא מבחוץ וטהר ידים יוסיף אומץ בכל אולי יחנן ה':

י״טיט. תוכחות בחוקותי כנגד בית ראשון ותוכחות תבא כנגד בית שני גלות האחרון והנחמות גנוזות בהם. ז"ח פ' תבא ע"ש באורך. ומ"ש הרדב"ז בתשובה סימן תשס"ט שבתוכחות תבא נזכרו שמות הויה והוא רחמים ונחמתם בצדם ועוד כי פ' נצבים קשורה עם פ' תבא ק"ק דנעלם מהרב ז"ל דבפסיקתא אמרו על שמות הויה שנזכרו שם דכביכול רשעים מהפכים מדת רחמים למדת הדין ומ"ש דפ' נצבים קשורה ק"ק דהא כתיב אחר התוכחות ויקרא משה וכו' ומוכח דהלכו וזו קריאה אחרת. ואחר זמן ראיתי בפירוש התורה מהרמב"ן ז"ל שפירש שלא הלכו והיה הכל במעמד א' ע"ש ונתישבו דברי הרדב"ז. ומ"ש דשם הויה הכתוב הוא נחמה לענין דרשא יכול לומר באופן אחר ממ"ש בפסיקתא ומ"מ ק"ק דהי"ל להזכיר הפסיקתא מיהא. ויש קצת סיוע לפסיקתא מהז"ח דלא קאמר כהרדב"ז דזהו הנחמה ואתי עלה מצד אחר. והרדב"ז נראה דלא ראה דברי הז"ח דהם על חקירה זו ואין זה תימא כי רוב ז"ח היה בנוסחאות כ"י כנודע:
ולפי דברי הז"ח דתוכחות תבא נתקיימו בבית שני ניחא דבית שני נחרב משום שנאת חנם כמשז"ל ותוכחות תבא הם צ"ח גימט' חנם ואתי שפיר וזש"ה חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו ורז"ל אמרו אוהב כסף אוהב מצוות והשתא כיון דנחרב הבית משום שנאת חנם דין הוא דקודם הגאולה נהיה באחדות אחד וזה רמז הכתוב חנם נמכרתם כלומר התוכחות והגלות היה בעון שנאת חנם וא"כ קיום המצות אינו מועיל וזש"ה ולא בכסף מצות תגאלו רק האחדות מביא הגאולה דוקא מאחר שהגלות היה בעבור שנאת חנם ודו"ק היטב:

כ׳כ. תשועה כשהיא על ידו יתב' בתכלית השלמות ונצחית וכמ"ש רז"ל ישראל נושע בה' אז היא תשועת עולמים ובא וראה מ"ש הראב"ד פ"ק דתעניות הובא בעין יעקב דכשהמשפט הוא על יד הקב"ה הוא משפט חזק וכלה ונחרצה ומשם נלמד דכשהתשועה היא על ידו יתברך היא שלימה בכל מכל כל דמרובה מדה טובה. ואתה תחזה אמרי קדוש גאון עוזינו רבינו מהר"י רוזאניס ז"ל בפרשת"ו של מלך ומשם באר"ה:

כ״אכא. תשובה חקרו המפרשים דאיך יועיל הודוי וחרטה לבעל תשובה הלא קי"ל לא אתי דבור ומבטל מעשה והחוטא עשה מעשים רעים ואיך בוידוי שהוא דיבור יועיל ותירצו דאמרו רז"ל דהקב"ה עושה לשב בריה חדשה ונמצא דדבורו בודוי גרם למעשה עצום ורב דנעשה בריה חדשה וממילא נתבטלו המעשים רעים עכ"ד המפרשים. וכל זה לפי הפשט אך לפי מה שנתבאר בסמוך אות ח"י דע"י הודוי לא נמחו המקטרגים וצריך סיגופים ותעניות למחותם א"כ צריך מעשה נמי בתשו' לבטל המקטרגים ועדיין יש לצדד ואין כאן מקום להאריך:

כ״בכב. תורה נמשלה לאכילה ושתיה כמש"ה לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי וכל אכילה ושתיה שאמר המלך החכם בקהלת דברי תורה כמו שאמרו רבותינו ז"ל. כמה וכמה טעמים יהיו לזה. ואימא מילתא השתא דכשם דאכילה ושתיה הם לברר ניצוצות הקדושה כידוע כן התורה ע"י למודה מברר ניצוצות הקדושה ואפשר דז"ש פ"ב דמכות עומדות היו רגלנו במלחמה בשעריך ירושלים בעבור שערי ירושלים שערים המצוינים שהיו עוסקים בתורה. כי ניצוצות הקדושה הם חיות הסט"א וגבר אויב. ובזה יש כח לאומה שתחת השר מע' שרים להיות מצר לישראל וזה כחה של האומה ניצוצות הקדושה שעשקו מישראל ובכחם באה להצר ולהתגרות מלחמה בהם. וכשעוסקים בתורה לשמה מבררים ניצוצות הקדושה שהיו חיות השר ההוא ולכן גם אומתו חלושים יעברו חלוש"י צבא וניטל כחם וגבר ישראל:
ויתכן דזה טעם מלחמת עמלק ושנבחר יהושע למלחמה וטעם שבא המן וטעם דהדור קבלו התורה בימי אסתר כי הסט"א חיותה ניצוצי הקדושה וכשעוסקים בתורה ומבררים ניצוצות הקדושה איידי דטריד למפלט לא בלע יחל"ש חושי' מצרה נחל"ש וישראל עושה חיל. אך כשרפו ידיהם מן התורה מתגבר הסט"א תוקע ומרי"ע לישראל. והוא הדבר שאמר יצחק אע"ה הקול קול יעקב שמברר ניצוצות הקדושה אז אין הידים ידי עשו כי שם נפל שדוד דטריד למפלט. אך כשאין הקול קול יעקב שבטל מהתורה ושבת הבירור הנה נא כחו הידים ידי עשו. ולזה עמלק כשרפו ידיהם מהתורה בא זדון. ונבחר יהושע דלא ימיש מתוך האהל להלחם בו. וכן בימי המן שלא למדו תורה כמ"ש פ"ק דמגילה על פ' בעצלתים ימך המקרה רצה לבלע ולהשחית. ועל ידי מרדכי ותלמידיו העוסקים בתורה ביתר שאת כמשז"ל שהיו כ"ב אלף תנוקות עם מרדכי לתקן מה שפגמו בכ"ב אותיות התורה ולהיותה התורה בכ"ב אותיותיה להגין עליהם. נפלו המן ועמו להריגה ומשו"ה קבלו ישראל ברצון התורה והוא רמז הכתוב וישראל עושה חיל וירד מיעקב והאביד שריד מעיר הכונה וישראל עושה חיל חיל של מלאכים הנבראים מהתורה והמצות. אז וירד מיעקב יהיה מושל מיעקב והאביד שריד מעיר הסט"א שיבררן ניצוצות הקדושה:

כ״גכג. ת"ח אין מקבלים טומאה אלא מבחוץ שקרבם קדוש לגבוה וחוטאים קצת ותשובתם תקנתם. מז"ה חס"ל עין יעקב נהר ל"א וכתב שם משם האר"י זצ"ל כי יש תרי"ג ניצוצות (בכל שרש) וכלם ת"ח ויש אח"ך כמה עמי הארץ דוגמת האילן המוציא פירות וסביבותיהם כמה עצים וענפים.

כ״דכד. תשובה מי שחטא ונתחרט ושב בתשובה ונתקבלה תשובתו ואח"כ חזר וחטא באותו החטא עצמו יש להסתפק אם נדחית תשובתו וגם החטא ראשון יחשב לו או דילמא החטא ראשון נתכפר בתשובה ואף על פי שחטא החטא עצמו הוא לבדו יתחשב לו. ונראה שאם בעת חזרתו לחטוא החטא עצמו אם היה מתוקף היצ"ר וכיוצא ולא נתחרט מתשובתו ח"ו רק כי אין לו כח לימנע וגבר אויב היצה"ר להכשילו אז תשובתו במקומה ונתכפר לו החטא ראשון ואין עליו כי אם החטא השני אך אם בעת חזרתו לחטוא כל כך נתחזקה בו הסט"א ותאלצהו עד שנתחרט מתשובתו אז גם החטא ראשון מתעורר ויחשב לו גם את הראשון גם את השני. אמרות טהורות להרב אברהם חיון דפוס שלוניקו ש' ויש"ס פ' ג' דף מ"ז:

כ״הכה. תורה בכללה עבודה דכל העוסק בתורה כמקריב קרבנות. וכוללת ג"ח כמש"ה ותורת חסד על לשונה תורה לשמה שעושה חסד עם כל העולם צמח דוד למהרי"ד דף כ"ב ע"ב ובזהר הקדוש ח"א דף ס"ו אמרו דעסק התורה מועיל יותר מכל הקרבנות ומ"כ בשם ס' סודי רזי דבזכות שישראל שומרים התורה יזכו לגן עדן כי ג"ן פרשיות בחומש ואות שבסוף כל חומש עולה עדן עם השתי תיבות גן עדן ומ"כ משם ילקוט שיר השירים לומד התורה נוטל חלק אחד והמלמד ה' חלקים עכ"ל ובפ' חלק דף צ"א עונש מי שאינו מלמד תורה ובתרא דף קי"ו ושכר המלמד תורה עיין בסנהדרין דף צ"ט וע"ז דף ל"ה ואמרו בירושלמי פ"ג דסוטה ישרפו ד"ת ואל ימסרו לנשים וכן אמרו במדבר רבה פ"ט מ"כ להרב מהר"א הכהן ז"ל בעל שבט מוסר בקונט' כ"י שהביא מדרש במדבר רבה הלז ישרפו ד"ת ואל ימסרו לנשים וכתב וז"ל לפי שמוציאין דברי תורה לדברים בטלים ומתלמדות ערמומיות ומסקנת הגמרא דאין מלמדים אותם תורה שבעל פה עכ"ל ועם האדון הסליחה דזה אינו גמרא אלה הם דברי הרמב"ם וסמ"ג כתבו כן. ועמ"ש אני הדל בברכי יוסף י"ד סי' רמ"ו.

כ״וכו. תפלה המתפלל י"ח ברכות בכונה ינצל מגיהנם שהוא ק"פ אלף פרסאות שהוא ח"י אמות של הקב"ה ועמ"ש הגאון מהר"ד אופנהיים הביאו בהקדמת ויקהל משה:

כ״זזך. תרח בא על אשתו אמתלאי בת כרנבו כשהוליד אברהם בעל כרחה ולכן נתגלגל באיוב ולקה בשחין כי בא על נדה לוקה בצרעת כמ"ש בזהר הקדוש אבל דינה שנבעלה לו בעל כרחה די שנבעלה לשכם בעל כרחה לנקות הזוהמא ולא הוצרכה ללקות בשחין ותהי נדתה על שכם והיא נשארה טהורה ובזה יובנו כמה ענינים וכמה מאמרי רז"ל תמוהים ואני בעניי כתבתי בענינים אלו בקונט' שמחת הרגל בפסקת מתחילה עע"ז ובספרי הקטן פני דוד פ' וירא ע"ש באורך ובהשמטות שם פ' וירא הבאתי דברי רבינו מהרח"ו ז"ל עיין שם באורך. רבינו האר"י זצ"ל בשער הפסוקים ריש איוב:

כ״חכח. תהלים דוד הע"ה התפלל יהיו לרצון אמרי פי שהקורא תהלים יהא חשוב כעוסק בנגעים ואהלות וכתבו גורי האר"י זצ"ל כי העוסק בסדר טהרות הוא תקון לפגם הברית. ואפשר שזה היתה כונת דהע"ה דהקורא תהלים יהיה חשוב כנגעים ואהלות ויהיה תקון משום פגם הברית וכמו שכתבתי לעיל מערכת טי"ת אות ט' ע"ש וראיתי לרבינו אפרים בפירושו על התורה כ"י פ' וזאת הברכה שכתב וז"ל כל האו' תהלים בכל יום כאלו קיים כל התורה כלה וזהו תכו לרגלך ישא מדברתיך ר"ת תלים וסמיך ליה תורה ציוה לנו משה עכ"ל ועוד כתב רבינו אפרים פ' ויגש והגדתם את כל כבודי במצרים ס"ת תלים רמז כל האומר תהלים בכל יום זוכה להיות תחת כסא הכבוד עכ"ל ובמקום אחר כתב רבינו אפרים ז"ל שצריך לומר קצת מזמורים קודם תפלת שחרית:
וכבר הגאון החסיד בעל שני לוחות הברית הפליא לדבר על סגולת קריאת תהלים והזהיר לקרותן בנחת כהוגן וכשורה ע"ש באורך:

כ״טכט. תמר היא מוצאת במדרש א"ר הונא היא והוא צריכים לצאת ופירש הרב יפ"ת שגזרו גם על הבועל שריפה והקשה ה"ה מהרי"ד ז"ל בצמח דוד דף ק"ו ע"א דהרי אמרי' היא בשריפה ואין בועלה בשריפה ונר' לפ' היא והוא צריכין ליהרג וכו' אבל ק' מה נפשך אין בועלה בולא כלום והאריך הרב בזה קצת בספרתו. ויש לישב דהוראת שעה היתה לשרוף תמר ובועלה ומה שפירש הרב ז"ל היא והוא יהרגו כל א' כדינו ודחה פירוש הרב יפ"ת נעלם מהרב ז"ל דבפירושא אתמר בתרגום יונתן בן עוזיאל דכאשר שלחה אל חמיה והכיר האמת אמר יהודה מוטב שישרף הוא באש של מטה ולא בגיהנם והיה רוצה לישרף גם הוא ויצתה בת קול ואמרה ממני וניצולו ע"ש באורך. ואם נאמר הוראת שעה היתה יתוקן הכל ודוק:

ל׳ל. תאומים כחן חלוש ותשושי כח אבל במצרים כל שהיו רבים בכרס אחד היו יותר חזקים וז"ש וירבו על רבוי התאומים ולא תימא חלושים ויעצמו וכי תימא אם ירבו התאומים יעברו חלושי"ם. לז"א במאד מאד פי' כל שמוסיפין תאומים מאד מוסיפין בחוזק ה"ה מהרי"ד בצמח דוד דף קל"ה ע"א:

ל״אלא. תורה וארץ ישראל ועה"ב ג' מתנות שנתן הקב"ה לישראל. תורה בזכות אברהם אע"ה ששמר אפי' ערובי תבשילין. ארץ ישראל בזכות יצחק שנעקד בתוכה ולא יצא חוצה לה. עה"ב בזכות יעקב אע"ה שהיתה מטתו שלימה. והמלך החסיד נעים זמירות ישראל התחנן לזכות אליהם ע"י מדתו אחת היא לאמה וכן נוטריקון אח"ת ארץ ישראל חיי עה"ב תורה שאלתי מאת ה' ר"ת שמי כמ"ש ויעש דוד שם. כנפי יונה ח"ד סי' י"ב ועוד האריך הרבה:

ל״בלב. תמתן סופי תיבות אילת אהבים ויעלת חן שלא יהא ברגלים חוטא אלא ישהה עצמו ליטול שכר פרי הבטן ר"ת שפה גימט' שכינה אילת גימט' אמת ועוד האריך בסודות ורמזי כל הפ'. כנפי יונה ח"ד סי' ק"י. ואני בעניי זה שנים שאמרתי כי אילת גימט' אמת כי אמת הוא ת"ת ואילת מ' והוא יחוד קבה"ו וכיונתי בגרגיר מספר זה לדברי הרב ז"ל:

ל״גלג. תפילין כתב בשמושא רבא לא אכשר לאנוחי תפילין אלא מאן דקרי תורה נביאים וכתובים תורה בספר בראשית נביאים בשמואל כתובים בתהלים. זה יובן כי חכמה דהיינו ספר בראשית מתלבש בנצח ששם נבואתו של שמואל וכן מבינה להודיע שהגיע הארות לעשות מוחין לזו"נ בסוד תפילין ראש ויד וכו' כנפי יונה ח"ד סי' ס"ז עש"ב ונראה שיש ט"ס. והרב הקדוש מהר"ר שמשון מאוסטרפולי זלה"ה פירש עם דברי שמושא רבא שהבאתי לפנים מאמר פליאה אין מניחין תפילין אלא בשבת. והוא פליאה נשגבה אך הכונה שאין להניח תפילין אלא מי שקורא תורה ונביאים וכתובים תורה בספר בראשית נביאים בס' שמואל כתובים בספר תהלים כמ"ש בשמושא רבא וביאר הסוד בספר כנפי יונה כמ"ש לפנים. והנה שמואל בראשית תהלים ר"ת שבת וזה כונת מאמר הפליאה אין מניחין תפלין דלא אכשר לאנוחי תפלין אלא מי שקורא בשב"ת ר"ת בראשית שמואל תהלים כמדובר ודברי פי חכם חן.
ומצאתי כתוב בשם מדרש תהלים אמרו ישראל לפני הקב"ה רצוננו לקיים כל התורה כלה אבל מה לנו לעשות אין אנו יכולים אמר הקב"ה תניחו תפילין ואני מעלה עליכם כאלו קיימתם כל התורה כלה דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך. ומצאתי כתוב דלזה נרמזו כל אותיות א"ב בפרשת קדש ובפ' והיה כי יביאך בא אות ה' יתירה על תיבת ידך לרמוז על חמשה חומשי תורה ופ' שמע והיה אם שמוע רמוזים כל עשרת הדברות עד כאן מצאתי כתוב. ואגב אומר רמז בפסוק למען תהיה תורת ה' בפיך הנז' כי ידוע שבזכות התורה תהיה גאולה העתידה וכמש"ה זכרו תורת משה וכו' הנה אנכי שולח לכם את אליה. וז"ש למען גי' קץ כלומר אם אתם רוצים קץ הגאולה תהיה תורת ה' בפיך:

ל״דלד. תשרי דע כי החוטא ע"י חטאתו בכל חטא נברא משחית אחד. וכששב בתשובה שלימה ה' ברחמיו מבטל המשחיתים ההם ויש להם טענה המשחיתים שאינם רוצים ליבטל דקי"ל בריה אין לה ביטול לכך יסד המלך התשובה בחדש תשרי ומשפיע שפע מן' שערי בינה וכשתצרף ן' עם תשרי יעלה תתק"ס ובריה בטלה בתתק"ס כמ"ש בטי"ד סי' ק'. וזהו כונת מאמר רז"ל בילקוט נחום רמז תקס"א טוב ה' לכל יכול לכל תלמוד לומר ורחמיו על כל מעשיו והוא פלא מה הלשון אומרת הרי הכל מעשיו יתברך אלא כי החוטא בכל עבירה קנה לו קטיגור אחד והמשחית הזה נברא מכח הבחירה חפשיית שנותן הקב"ה. ובחטאתו אשר חטא הרה עמל וילד שקר ויצא העגל הזה ואינו ממעשיו יתברך. ובהגיע עת פקודת המשחית ההוא אשר שב החוטא בתשובה שלימה כדחזי המשחית יצא לטעון שלא יבטלהו וישאר הוא בעולם. אבל בעל תשובה בשגם יגיע למעלות עליונות יצר לו מקיום המשחית ההוא שהוא קיים כמ"ש רז"ל בילקוט ישעיה סימן ש"ט אמרה כנסת ישראל בושה אני מהמקומות שעבדתי שם ע"ז שנאמר ראי דרכך בגיא. אמר לו הקב"ה כל גיא ינשא והיה מחסדו ית' כי בשוב החוטא תשובה שלימה יתבטל המשחית ההוא ולא תקובל טענתו וז"ש טוב ה' יכול לכל גם למשחית שנברא מכח החטא ת"ל ורחמיו על כל מעשיו וברואיו שברא במדת רחמים. ס' קרן אור פני משה באריכות גדול עיין בדבריו פ' מקץ דף קל"ד וקל"ה המיוסדים על אדני פז מאמרי רז"ל. והרב החסיד מהר"ן שפירא במג"ע כתב אברהם שרה יצחק גימט' תתקס"א דבזכותם מתבטלים וזה רמז כי אברהם הוליד את יצחק גימט' בתשרי כמ"ש ילקוט ראובני כי תשרי בצירוף ן' ש"ב הם תתק"ס ובזכות אברהם שרה יצחק גימט' תשרי ון' עם הכולל יתבטלו ודוק כי קצרתי ובעניותי בס' הקטן כסא דוד דרוש כ' בס"ד כתבתי בזה באורך הוא ברחמיו הרבים יאריך ימינו בטוב אורך ימים ושנות חיים:

ל״האלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה למען רחמיך והמון חסדיך הרבים והעצומים כי עמך מקור חיים:

ל״ובעניי הכינותי הנה באתי במגילת ספר את אותותי אשר שמתי מרז"ל וגדולי ישראל סימנא מילתא אמרי שפ"ר חיים.

ל״זחנני ה' כי אליך אקרא כל היום

ל״חידוד יגמור בעדי יח"ל מעשה ידיך אל תרף

ל״טדרשו ה' ועזו בקשו פניו תמיד

מ׳אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי

מ״אכל הנשמה תהלל יה הללויה