מדבר קדמות, מערכת הMidbar Kedemot, Letter He
א׳א. הליכה לשון הליכה הוא בעצה כמ"ש פ"ק דסוטה וילך איש מבית לוי שהלך בעצת בתו. הרב החסיד מהר"ש הלוי בן אלקבץ בריש ספרו הנחמד שרש ישי פירוש רות:
1
ב׳ב. הוד והדר נותן הקב"ה למי שיגע בתורה שנאמר גדולים מעשי ה' שהם לוחות העדות דרושים לכל חפציהם הוד והדר פעלו. שוחר טוב מזמור ק"ד.
2
ג׳ג. הדור מצוה יותר משליש אוכל פירות בעה"ז והקרן קיימת לעוה"ב. תוספות בבא קמא דף ט' ע"ש.
3
ד׳ד. הבלים דאורייתא נשמות דההוא עלמא רכבן עלייהו. תקוני זהר חדש דפוס וויניציא דף ח' ע"ב:
4
ה׳ה. הדור רש"י ז"ל פרשת חיי שרה על פ' ותפול מעל הגמל פירש ראתה אותו הדור ותוהה מפניו ובספר מנחת יהודה כתב וז"ל לפי שראתה את יצחק שהיה בא מגן עדן והיה בא כדרך שהמתים הולכים רגליהם למעלה וכו'. ופ' הדור לשון כי בעי למהדר שהיו רגליו למעלה כדפרישת עכ"ל וזה חידוש גדול ואינו מובן:
5
ו׳ו. הא חתיכת כסף עשויה בצורת הא לשאת אותה עליו מועיל לעין הרע. ילקוט ראובני פ' ויחי וכן נהגו בארץ הצבי רבים:
6
ז׳ז. השתחואה לפני ה' הוא דבר נפלא והיתה לבא"ר תוקף מעלת השתחואה נכח פני ה' בילקוט שמואל א' רמז פ' ע"ש באורך. ואמרו רז"ל בזכות ההשתחויה נגאלו ממצרים ועמ"ש ה"ה מהרי"ד בס' צמח דוד דף קל"ב ע"ד ע"ש:
7
ח׳ח. התעוררות כשיבא לאדם התעוררות ללימוד או לתשובה או לצדקה צריך להחזיק בו בשתי ידים וזה שמעתי בשם הרב המובהק מהר"ר יהודה הכהן זלה"ה מרבנן קשישאי אשר בעה"ק ירושלים ת"ו שפירש פסוק צינים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם הכונה דלפעמים יחם לבבו באש של גבוה לעשות מצוה או צדקה וכיוצא ואח"כ יתקרר חומו והיצה"ר בטענות יבטל דעתו וז"ש צינים פחים נושא הצינ"ה שיתקרר החום של קדושה ויבטל העולה על רוחו להטיב זהו דרך עקש היצה"ר וגונדא דיליה שומר נפשו דייקא ירחק מהם ולא יתקרר בעבודת ה' ע"כ דבריו ז"ל ואפשר לרמוז דרך עקש ע' הוא עשו מקור הסט"א ות' איש גי' קש גונדא דחימה וזהו עקש ובעיקר ההקדמה פירשתי בעניותי כמה כתובים בספרי הקטן ראש דוד פרשת קדושים דף פ"ג ובמקומות אחרים:
8
ט׳ט. השקפה לטובה ע"י מתנות עניים כי כל השקפה בכתוב לרע חוץ מהשקיפה ממעון קדשך וברך וכו' דע"י הצדקה מתהפכת מדה"ד למדת רחמים ובזה פי' מהר"י רוזאניס בפרשת דרכים מאז"ל ישב עולם לפני אלהים אימתי בזמן שחסד ואמת מן ינצרוהו הכונה דק"ל לרבא בר מרי מאי קאמר ישב עולם לפני אלהים והלא ארז"ל בראשית ברא אלהים בתחלה עלה במחשבה לברא העולם במה"ד ראה שאין העולם מתקיים שיתף מדת רחמים ואיך הכא קאמר ישב עולם לפני אלהים מדה"ד ותירץ בזמן שחסד ואמת מן ינצרהו והצדקה מהפכת מדת הדין למדת רחמים וקרי ביה ישב עולם לפני אלהים זהו תורף דבריו ז"ל עיין בספרו הנורא באורך במתק ודשן עדיו:
ואני ברגליו אעבורה לרמוז זה בפ' בראשית ברא אלהים שס"ת אמת הכונה ברא אלהים דבתחלה עלה במחשבה לברוא העולם במדה"ד ראה שאין העולם מתקיים שתף רחמים ויקשה דלמה נכתב מחשבתו יתברך ותו איך מחשבתו יתברך אינה מתקיימת כאשר הקשה הרב תורת חיים ותירץ לפי דרכו. אמנם לפי דרכנו יובן והוא דאמרו בסדר אליהו אין אמת אלא צדקה שנאמר אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף ולזה רמז אמת בתיבות עצמן בראשית ברא אלהים בס"ת דהיינו צדקה דע"י צדקה מהפך מדה"ד למד"ר ונמצא יכול העולם להתקיים בדין כי הצדקה מהפכו למד"ר. ובזה פירשתי בעניותי מאמרם ז"ל אין ירושלים נפדית אלא בצדקה שנאמר שמרו משפט ועשו צדקה ובדברי מרן בבית יוסף וכבר כתוב בספרי הקטן דברים אחדים דף פ"ח:
ואני ברגליו אעבורה לרמוז זה בפ' בראשית ברא אלהים שס"ת אמת הכונה ברא אלהים דבתחלה עלה במחשבה לברוא העולם במדה"ד ראה שאין העולם מתקיים שתף רחמים ויקשה דלמה נכתב מחשבתו יתברך ותו איך מחשבתו יתברך אינה מתקיימת כאשר הקשה הרב תורת חיים ותירץ לפי דרכו. אמנם לפי דרכנו יובן והוא דאמרו בסדר אליהו אין אמת אלא צדקה שנאמר אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף ולזה רמז אמת בתיבות עצמן בראשית ברא אלהים בס"ת דהיינו צדקה דע"י צדקה מהפך מדה"ד למד"ר ונמצא יכול העולם להתקיים בדין כי הצדקה מהפכו למד"ר. ובזה פירשתי בעניותי מאמרם ז"ל אין ירושלים נפדית אלא בצדקה שנאמר שמרו משפט ועשו צדקה ובדברי מרן בבית יוסף וכבר כתוב בספרי הקטן דברים אחדים דף פ"ח:
9
י׳יוד. הוראה אמרו פ"ב דיומא לא משכחת צורבא מרבנן דמורה אלא או מלוי או מיששכר ואני בעניי כתבתי בדרושים דבירושלמי פאה אמרו שיעקב נתן חומש מכל אשר לו וכפ"ז ק' דבבנים לא מצינו כי אם לוי והוא מעשר וניחא לי ההדיוט דהפריש יששכר לתורה דהיה דרך נס וסייע הקב"ה בעיבורו כמ"ש רז"ל ומשו"ה הפרישו לתורה ולכן שבט יששכר תמיד עוסקים בתורה וכמ"ש אלדד הדני דאף אחר החרבן עוסקים תדיר בתורה. ונמצא דלוי ויששכר קדש הם וחלק גבוה ולהכי הן הן יורו:
והמפרשים חילקו כמה חילוקים בזה והארכנו בעניותנו בס' הקטן ראש דוד פ' שמיני וכסא דוד דרוש הששי ושאר מקומות ואזכיר בקצרה חילוקי המפרשים. א) דלא אמרו זה דאין מורה אלא מלוי ויששכר. כי אם בת"ח בחור והיינו דאמרו צורבא מרבנן. ב) דאם עוסק בתורה וג"ח אפי' משאר שבטים זוכה לזה. ג) דאם הוא עניו זוכה להלכה. ד) אם הוא מלך זוכה לזה. ה) לא נאמר כי אם ביחיד אבל ברבים אפילו משאר שבטים מכונים לאמת ושרשי החילוקים האלו הנה הבאתי במקומות הנז' בס"ד ע"ש באורך:
והמפרשים חילקו כמה חילוקים בזה והארכנו בעניותנו בס' הקטן ראש דוד פ' שמיני וכסא דוד דרוש הששי ושאר מקומות ואזכיר בקצרה חילוקי המפרשים. א) דלא אמרו זה דאין מורה אלא מלוי ויששכר. כי אם בת"ח בחור והיינו דאמרו צורבא מרבנן. ב) דאם עוסק בתורה וג"ח אפי' משאר שבטים זוכה לזה. ג) דאם הוא עניו זוכה להלכה. ד) אם הוא מלך זוכה לזה. ה) לא נאמר כי אם ביחיד אבל ברבים אפילו משאר שבטים מכונים לאמת ושרשי החילוקים האלו הנה הבאתי במקומות הנז' בס"ד ע"ש באורך:
10
י״איא. הרהור רבי חנינא סגן הכהנים אומר כל הנותן דברי תורה על לבו מבטלין ממנו הרהורי חרב והרהורי רעב הרהורי שטות הרהורי זנות הרהורי יצה"ר והרהורי אשת איש הרהורי דברים בטלים הרהורי עול בשר ודם וכו' וההפך. אבות דרבי נתן ריש פ' כ':
11
י״ביב. הנהגה לעולם ינהג אדם עצמו בי"ח מדות אלה. א) עניו בביתו. ב) חסיד בישיבה. ג) ערום ביראה. ד) חכם בתורה. ה) פקח במעשים טובים. ו) נאה ומתקבל על הבריות. ז) מודה על האמת. ח) דובר אמת בלבבו. ט) מודה ועוזב. יוד) אוהב ה' בכל הבא עליו. יא) מתאנח על כבוד ה' וכבוד ישראל כל ימיו. יב) חומד לכבוד ירושלים ובה"מ וקבוץ גליות ישראל יג) נאה בביאתו לבה"מ. יד) ירבה ד"ת. טו) שואל ומשיב בבה"מ. טז) שלא יתנמנם בבה"מ. טו"ב) ישאל שאלותיו וכו'. חי) יכנס לגופה של תורה סדר אליהו רבה דף ס"ז:
12
י״גיג. התבודדות היא מעלה גדולה ליחד מחשבתו אליו ית' ולתורתו ואמרו הראשונים בד קדש ילבש ואני השפל רמזתי בכל דרכיך דעהו ר"ת בד"ד. דעהו שיכוין בכל דרכיו ליחד ה"ו זו"ן:
13
י״דיד. הר סיני הגם דנעבד במחובר אסור לגבוה אפשר דה"ד אם נתלש דכך היא הבעיא דבעי רמי בר חמא המשתחוה להר אבניו מהו למזבח אבל הר סיני דלא נתלש אף אם עע"ז עליו מותר לגבוה לא כן תבור וכרמל שנתלשו וז"ש ההר חמד אלהים לשבת"ו דייקא. כמ"ש בספר הקטן ראש דוד פ' ויצא ומיהו מהירושלמי דפריך על בה"מ לא משמע כן כמ"ש שם בהשמטות:
ובב"ר פ' ויחי אתמר בי מדרשא דהר סיני לא נעבדה בו ע"ז ע"ש. ועמ"ש בראש דוד שם בענינים אלו:
ובב"ר פ' ויחי אתמר בי מדרשא דהר סיני לא נעבדה בו ע"ז ע"ש. ועמ"ש בראש דוד שם בענינים אלו:
14
ט״וטו. הנהגת הבית צריך שתהיה ע"פ האיש ולא ע"פ האשה ואז אין מקרה רע יקרה באותו בית מפני שהאיש מדת רחמים והשכינה שורה בבית המתנהגת עפ"י מדת רחמים מז"ה חס"ל עין יעקב נהר נ"ח והאריך שם בחילוקים רבים.
15