מדרש אגדה, שמות ל״ב:י״אMidrash Aggadah, Exodus 32:11
א׳ויחל משה. אמר לפניו רבונו של עולם על מה אתה כועס על ישראל. אמר הקב"ה על שעשו העגל, אמר משה לפני הקב"ה אם היית מצוה אותם לא היו עוברים על מצותיך, אמר לו והלא צויתי להם בתך עשרת הדברות, אמר לו משה רבונו של עולם לי צויתה להם לא צויתה, כי כתבת בעשרת הדברים אנכי ה' אלהיך (שמות כ א), ציווי לי ולא להם, כי אם היה להם היה לך לומר אנכי ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם. לא יהיה לכם, לא תשאו את שם ה' אלהיכם, שמרו את יום השבת, ששת ימים תעבודו ועשיתם כל מלאכתכם, כבדו את אביכם ואת אמכם, לא תרצחו לא תנאפו, לא תגנובו, לא תענו, לא תחמודו, אם כן לא צוית אלא לי, ועוד אמר משה רבונו של עולם ושמא עשו עגל ולא השתחוו, אמר לו הקב"ה וישתחוו, אמר לו שמא השתחוו ולא זבחו לו, אמר ויזבחו לו, ושמא זבחו ולא קבלו אותו באלוה, אמר לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל, באותה שעה נעשה משה כחולה שחלה שלשים יום, ואין בו כח לעמוד על רגליו, לפיכך נאמר ויחל כמו חולי:
1
ב׳ד"א ויחל משה. אמר משה רבינו ע"ה רבונו של עולם אם שריפה הם חייבים, זכור לאברהם שהושלך לכבשן האש בשביל אהבתך, ואם הריגה הם חייבים, זכור ליצחק שנתן צוארו לישחט על ייחוד שמך, ואם גלות הם חייבים זכור ליעקב אביהם שכל ימיו מכאובים בגלות, שנאמר מעט ורעים (בראשית מז ט), בשביל אבות סלח לבנים:
2
ג׳ד"א ויחל משה. אמר לפניו רבונו של עולם חלילה לך מלעקר אומה כזאת מן העולם:
3
ד׳למה ה' יחרה אפך וגו'. זכור להם מה שהאמינו על הים, שנאמר ויאמינו בה' ובמשה עבדו (שמות יד לא), וקבלו מלכותך עליהם ברצון:
4