מדרש אגדה, בראשית ל״ז:ל״הMidrash Aggadah, Genesis 37:35
א׳ויקמו כל בניו וכל בנותיו לנחמו וגו'. והלא לא היה לו אלא בת אחת אלא מכאן שאדם קורא לכלתו בתו:
1
ב׳וימאן להתנחם. אמר להם מתנחמים על מת ואין מתנחמים על החי:
2
ג׳כי ארד אל בני אבל שאולה. אלא אמר יעקב לפני הקב"ה תן לי אות שלא ארד לשאול, אמר לו הקב"ה סימן זה יהיה בידיך שלא ימות אחד מבניך בימיך, ועל כן אמר כי ארד אל בני אבל שאולה:
3
ד׳ויבך אותו אביו. זה יצחק כשהיה אצל יעקב היה בוכה, כיון שהיה יוצא מאצלו היה רוחץ וסך ואוכל ושותה, ולמה לא גילה לו, אמר הקב"ה לא גילה ואני מגלה לו:
4