מדרש אגדה, במדבר י״א:כ״בMidrash Aggadah, Numbers 11:22
א׳הצאן ובקר וגו'. כששמע משה זה הדבר והיה לכם לזרא מפי השם, התחיל מבקש עליהם רחמים, ואמר ש מאות אלף רגלי העם וגו' (פסוק כא), לפי שלא נגזרה גזירה אלא על אותם שיצאו ממצרים, לפי שהיו אומרים למה זה יצאנו ממצרים, ואתה רוצה להרגם בבשר שתתן להם, וכי אתה יודע שהם אינם מתרעמין על תאוות בשר, אלא על היתר עריות, שאפילו אתה נותן להם כל צאנות שבעולם לא ימצא להם, ואחר שגלוי לפנים שהם אינם מתרעמין על תאוות בשר, למה תשמע בקולם ותתן להם בשר אתה מבקש להרגם, אם טוב בעיניך אל תשמע בקולם ואל תתן להם בשר, השיבו הקב"ה למשה היד ה' תקצר, אמר לו אם אני שומע ממך שלא אתן להם בשר כאשר שואלים הם יוסיפו לחטוא ויאמרו שקצרה ידי, ואיני יכול ליתן להם תאוותם, ואתה רוצה שיהיה להם פתחון פה, שיאמרו יד ה' קצרה, התחיל משה אומר אחר שאין אתה שומע לי וחפצך ליתן בשר, כדי שלא יאמרו קצרה ידך, אלך ואזהירם שלא ישאלו עוד בשר, שלא יבא להם תקלה על [ידי] הבשר, אמר לו הקב"ה ואל תטרח ללכת, שאם אתה אומר להם כך, אומרים אין בי כח ליתן שאלתם, ואם תרצה לידע צא ואמור להם ותראה שלא יקבלו ממך, אלא כדבורים שאין בי כח ליתן, על כן נאמר היקרך דברי אם לא:
1