מדרש אגדה, במדבר ט״ז:א׳Midrash Aggadah, Numbers 16:1
א׳ויקח קרח וגו'. מה לקח, מקח רע לעצמ לקח:
1
ב׳ ד"א ויקח לשון מריבה, שנאמר מה יקחך לבך וגו' (איוב ט"ו י"ב):
2
ג׳בן יצהר. כולם על שם רע נקראו. קרח מלמד שנעשה קרחה בישראל. יצהר שהרתיח את העולם כצהרים. בן קהת שקהו שיני ילדותיו. בן לוי שנעשה לוייה לגיהנם. ולמה לא חשב בן יעקב, לפי שיעקב נתפלל על דבר זה שלא יזכר שמו במחלוקת הה, שנא' בסודם אל תבא נפשי וגו' (בראשית מט ו), וכמו שנאמר ויקהל עליהם קרח וגו' (פסוק י"ט), ובאיזה מקום נכתב שמו, בעת שנתייחסו על הדוכן שם כתיב בן יעקב:
3
ד׳ ודתן ואבירם. כמה דתימר ואת פתשגן כתב הדת (אסתר ד' ח'). ואבירם שלא אבא ברומו של עולם:
4
ה׳ד"א אבירם שהיה לבו אביר ולא שמע לדברי משה:
5
ו׳בני אליאב. שלא אבו לשמוע אל משה וחלקו עליו:
6
ז׳ואון בן פלת. אונן היה, לולי שנעשו פלאות וניצל על ידי אשתו, ועלה נאמר חכמות נשים בנתה ביתה (משלי יד א), ועל אשת קרח נאמר ואולת בידה תהרסנו (שם שם):
7
ח׳חכמות נשים זו אשתו של און, שאמרה לאון בעלה מה לך ליכנס במחלוקת זה, אם משה נשיא אתה הדיוט, ואם קרח נשיא אתה הדיוט, אמר לה מה אעשה שאני מעורב עמהם במחלוקת זה, אמרה לו לך שכב על מטתך, הלך ועשה כאשר צותה אותו, י ושבת היא על פתח ביתה ושערות ראשה פזורות, וכיון שהיו באים לקרוא לאון והיו רואין אותה שערה פזורות, היו חוזרין לאחוריהם, וכן ישבה על פתח ביתה, עד שניצל אישה ובלעה אותם הארץ, וכשקם משנתו היו כולם בלועים ושרופים וניצול הוא מן הבליעה ומן השריפה:
8