מדרש לקח טוב על רות ד׳Midrash Lekach Tov on Ruth 4

א׳ובעז עלה השער וישב שם והנה הגואל. זהו טוב אמ"ר ברכיה כך דרשו שני גדולי עולם ר' אליעזר ור' יהושע ר' אליעזר אמר בועז עשה את שלו ורות עשתה את שלה ונעמי עשת את שלה אמר הקב"ה אף אני אעשה את שלי מיד שיגר הקב"ה למלאך והוליך את טוב והעבירו משם שנ' ובעז עלה השער והנה הגואל עבר. ויאמר סורה שבה פה פלני אלמני ר' שמואל בר נחמן אמ' אלמון היה מדברי תורה אמ' כלום מתו הראשונים אלא מפני שנשאו אותם ואני הולך ומערבב פסולות בבני שנ' (רות ד' ו') פן אשחית את נחלתי והוא לא ידע שכבר נתחדשה הלכה עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית.

ב׳ויקח בועז עשרה אנשים. א"ר אלעזר מכאן לברכת חתנים בעשרה וא"ר יהודה בן פזי לא אמר בחור לבתולה בלבד אלא אפי' אלמון לאלמנה שהרי בועז אלמון ורות אלמנה היו ורצה עשרה אנשים, מזקני העיר א"ר פנחס מכאן לבית דין שהן ממנין זקנים בבתי משתאות שלהם. ויאמר שבו פה וישבו אמ"ר אלכסנדרי מכאן שאין רשות לקטן לישב עד שיאמר לו הגדול שב.

ג׳ויאמר לגאל חלקת שדה אשר לאחינו לאלימלך. דודו היה של בועז שבועז בן שלמן ושלמן אחיו של אלימלך וקראו אחיו.

ד׳ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר. לא על ידי שליח אלא אני בעצמי, קנה נגד היושבים ונגד זקני עמי אם תגאל גאל כלומר אם תגאל השדה גאל את רות ואם לא תגאל לא נאמר אלא אם לא יגאל, אמ' לו בתורה אני אומ' לך שנ' (ויקרא כ"ה מ"ט) או דודו או בן דודו יגאלנו ואם לא יגאל באלה הגידה לי ואדעה כלומר הגידה לי רצונך ואדעה כי למה אני אומ' לך כל אלה כי אין זולתך לגאול ואנכי אחריך לפי שאתה גואל קרוב ממני ויאמר אנכי אגאל.

ה׳ויאמר בעז ביום קנותך השדה. כיון ששמע בעז שאמ' לו אנכי אגאל הזכיר לו את האשה שנ' ביום קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה (כלתה) גם אשת המת קנית קניתי כתיב לפי שהוא היה עתיד להקנותה להקים שם המת על נחלתו פן יאמרו זה שדה פלוני.

ו׳ויאמר הגאל לא אוכל לגאול לי. כמו שאמר למעלה שלא לפגום את בניו כסבור שהיא אסורה לו משום שכתוב (דברים כ"ג ד') לא יבא עמוני ומואבי אמ' טוב לבועז גאל לך אתה את גאלתי ולמה שנה עוד לומר כי לא אוכל לגאול אחד בשביל היחוס ואחד מפני שהיה לו אשה.

ז׳וזאת לפנים בישראל על הגאולה. זו מכירה שכן כתוב (ויקרא כ"ז כ"ז) ואם לא יגאל ונמכר בערכך, תמורה זו חליפין שכן כתוב (שם כ"ז י') לא יחליפנו ולא ימיר אותו, לקיים כל דבר של משא ומתן. שלף איש נעלו בראשונה היה קונין בשליפת הנעל חזרו לקנות בקציצת החלוק מביאין חבית מלאה פירות ושוברין אותה ברחוב העיר ואומ' נקצץ פלוני מנכסיו חזרו להיות קונים בכסף בשטר ובחזקה. ונתן לרעהו מי נתן למי בועז נתן לגואל ר' יהודה אמ' גואל נתן לבועז.

ח׳ויאמר הגואל לבעז קנה לך וישלף נעלו. רב ולוי אמרי רב אמר נעלו של בועז ולוי אמר נעלו של גואל שדרך הלוקח להיות נותן עירבון לפיכך אמר רב נעלו של בועז.

ט׳ויאמר בעז לזקנים וכל העם עדים אתם. מכאן שצריך לומר עדים אתם, היום [כי קניתי את כל] אשר לאלימלך ואת כל אשר (לנעמי) לכליון ומחלון שלא היה להם בן, ולמה הזכיר לכליון תחלה מלמד שצריך אדם להזהר מן הרעים שבמשפחה שלא תבא ערפה ותאמר של בעלי הוא השדה או יבא בנה ויאמר של כליון אני.

י׳וגם את רות המואביה [אשת מחלון] קניתי לי לאשה. להיות לזכר מחלון עדים אתם היום וקבע הדבר לחק.

י״אויאמרו כל העם אשר בשער. הכל שמחו על שראו ענוותנותו ומדרגתו הטובה ואמרו לו יתן יי' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה לפי שהן היו עיקר אבל בלהה וזלפה טפילות היו להן והקדים רחל לפי שהיא היתה עיקר הבית.

י״בועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם. מלמד שהברכה צריכה להיות כפולה כענין שנ' (דברים כ"ח ח') יצו יי' אתך את הברכה באסמיך [ובכל משלח ידך] ואחר כן אומר וברכך בארץ וכן כיוצא בהן.

י״גויהי ביתך כבית פרץ. זהו שאמ' הכתוב (בראשית ל"ח כ"ט) מה פרצת עליך פרץ אמ' כל בנים שעתיד הקב"ה ליתן לך יהיו מן האשה הזאת.

י״דויקח בעז את רות. ראויה היתה לו. ותהי לו לאשה הגונה להגון אשת חיל לאיש גבור חיל. ויתן יי' לה הריון אמ"ר שמעון בן לקיש עיקר מיטרין לא היה לה ונתן לה הקב"ה עיקר מיטרין, ד"א הריון כל הנשים יולדות למניין הריון קקע"א הרוצה שלא תלד אשתו לשבת אל ישמש עמה אלא מיום רביעי ולהלן וזה כתוב בתלמוד.

ט״וותאמרנה (כל) הנשים אל נעמי ברוך יי' אשר לא השבית לך גאל היום. מה היום הזה שולט ברקיע כך יהיה זרעך רודה ושליט בישראל לעולם אמ"ר הונא מברכותיהן של נשים לא נתקעקעה ביצתו של דוד בימי עתליה.

ט״זוהיה לך למשיב נפש וגו' משבעה בנים. ר' יהודה אומ' משבעה ראשי אבות האמורין להלן (דה"י א' ב' ט"ו) אצם השישי דויד השביעי ר' נחמיה אומ' מז' ראשי אבות האמורין כאן פרץ חצרון רם עמינדב נחשון שלמון בועז.

י״זותקח נעמי את הילד. זהו עובד, ותשתהו בחיקה ותהי לו לאמנת היא היתה אומנת לאמו מקודם היא היתה אמנותו אצל בועז.

י״חותקראנה לו השכנות שם לאמר ילד בן לנעמי. מכאן למגדל ילד או יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאלו הוא ילדו שנ' ילד בן לנעמי וכי נעמי ילדתו והלא רות ילדתו אלא רות ילדתו ונעמי גדלתו ונקרא על שם נעמי, ד"א ילד בן לנעמי ולא לבועז מלמד כשבא בעז אל רות באותו הלילה מת ותפשתו רות על בטנה כל הלילה שלא יאמרו זנתה תחתיו מאיש אחר וכשבאו הכל בבקר מצאוהו מת על בטנה ולפיכך קראוהו על שם נעמי ד"א ילד בן לנעמי היא אמרה לרות (רות ג' א') הלא אבק שלך מנוח אשר ייטב לך.

י״טותקראנה שמו עובד. על שם אביו ועל שם אמו אביו שהיה זקן ונשא אשה לשם שמים ונקרא עובד אלהים וכן הוא אומר (הושע י"ג ב') ויעבד ישראל באשה, על שם אמו דכתיב (מלאכי ג' י"ח) ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עבד אלהים לאשר לא עבדו בין רות לערפה ערפה היתה לחרפה ורות דבקה בייחוד לכך קראו שמו עובד, צדיק נשא צדקת והבן צדיק גמור, שלישי לו בחר בו הקב"ה שנ' (תהלים ע"ח ע') ויבחר בדוד עבדו.

כ׳ואלה תולדות פרץ. אמ"ר שמואל בר נחמני כל תולדות שבמקרא חסרין בר מן תרין (בראשית ב' ד) אלה תולדות השמים ואלה תולדות פרץ כנגד ו' דברים שנטלו מאדם הראשון ואלו הם חייו וזיו וקומה ופירות הארץ ופירות האילן ומאורות, חייו מניין שנ' (בראשית ג' י"ט) כי עפר אתה ואל עפר תשוב, זיו מניין שנאמר (איוב י"ד כ') משנה פניו ותשלחהו, קומתו מניין שנ' (בראשית ג' ה') ויתחבא האדם ואשתו מפני יי' אלהים אמ"ר יודן גרעה קומתו ונעשית של ק' אמה, פירות הארץ ופירות האילן דכתי' (שם ג' י"ז) ארורה האדמה בעבורך, מאורות דכתי' (ישעיה כ"ד כ"ג) וחפרה הלבנה ובושה החמה וכולן עתידין לחזור לימות המשיח שהוא קראתי מפרץ לכך הוא מלא. למה פרץ פרץ (מלא) אמ"ר אבא כל שנכפל שמו יש לו חלק בזה ובבא ואם תאמר תרח תרח אף הוא יש לו חלק שנ' (בראשית ט"ו ט"ו) ואתה תבוא אל אבתיך בשלום כלומר שבשר הקב"ה לאברהם שיעשה תרח תשובה בחייו.

כ״אוחצרון הוליד את רם. ולא אמר את ירחמאל דכתי' בדברי הימים (א' ב' ט') ובני חצרון אשר נולד לו את ירחמאל ואת רם ואת כלובי ולמה לא נתיחס ירחמאל לפי שנשא גויה להתעשר בה שנ' (שם א' ב' כ"ו) ותהי אשה אחרת לירחמאל ושמה עטרה, ורם הוליד את עמינדב.

כ״בועמינדב הוליד את נחשון. זה שהקריב הקרבן לחנוכת המזבח, ונחשון הוליד את שלמה.

כ״גושלמון הוליד את בעז. למה שלמה ולמה שלמון אלא עד כאן עשו סולמות לנשיאים מיכאן ואילך עשו סולמות למלכים זהו שאמר דוד (תהלים מ' ח') אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר אין אז אלא שירה שנ' (שמות ט"ו א') אז ישיר משה, (יהושע י' י"ב) אז ידבר יהושע, הנה באתי אעפ"י שכתו' (דברים כ"ג ד') לא יבא עמוני ומואבי הנה באתי במגלת ספר, מגלת זה ספר רות, ספר זה ספר שמואל שכתוב בו (שמואל א' ט"ז א') ראיתי בבניו לי מלך.

כ״דועובד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד. למה כתוב באלף דכתיב ביה (שמואל א' י"ז י"ב) והאיש בימי שאול זקן בא באנשים גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שדוד עושה משפט וצדקה לכך בחר בו לקיים מה שאמר (משלי כ"ב ט') טוב עין הוא יברך ומהו משפט וצדקה בזמן שראה שנתחייב העני בדין ממון משלם לו מתוך ביתו ונמצא עושה משפט לזה וצדקה לזה ועליו שלמה אמר (משלי כ"ב ט') טוב עין הוא יברך כי נתן ואומ' (שמואל ב' ז' כ"ט) ומברכתך יברך בית עבדך.

כ״הולמה קורין ספר רות בעצרת בזמן ירידת התורה ללמדך שלא ניתנה התורה אלא על ידי ייסורין שנ' (יחזקאל ל"ו כ"ז) ועשיתי את אשר בחקי תלכו ואומ' (תהלים ס"ח י"א) חיתך ישבו בה תכין בטובתך לעני אלהים, בקשה התורה שבט של עניות שאם יהיו ישראל עשירים אינם מתעסקים בתורה אבל כשהם עניים הם מתעסקין בתורה שיודעין שהן רעבין ומתעסקין בלב טוב.

כ״וולמה קורין מגלה זו בחג שבועות שמגלה זו כולה חסד והתורה כולה חסד שנ' (משלי ל"א כ"ו) ותורת חסד על לשונה ונתנה בחג שבועות.

כ״זנשלם ספר רות.