מדרש משלי כ״בMidrash Mishlei 22
א׳(משלי כב א): "נבחר שם מעושר רב, מכסף ומזהב חן טוב" - בוא וראה כמה הוא שקול שם טוב בעולם, שאפילו יש לו לאדם אלף דינרי זהב ולא קנה שם טוב, לא קנה כלום, וכן הוא אומר (משלי א ט): "כי לוית חן הם לראשך". "חן טוב" - אין טוב אלא תורה, שנאמר (משלי ד ב): "כי לקח טוב נתתי לכם", וכתיב (משלי ח יט): "טוב פריי מחרוץ ומפז".
1
ב׳(משלי כב ד): "עקב ענוה יראת ה', עושר וכבוד וחיים" - אמר רבי חנין: אם זכה לקנות ענוה ויראת ה', זוכה לקנות עושר וכבוד וחיים. ואם לאו - (משלי כב ה): "צנים פחים בדרך עקש", וכל מי שהוא ערום - "שומר נפשו ירחק מהם".
2
ג׳(משלי כב ו): "חנוך לנער על פי דרכו" - רבי אליעזר ורבי יהושע: רבי אליעזר אומר: אם חנכת בנך עד שהוא נער בדברי תורה, הוא מתגדל בהם והולך, שנאמר "גם כי יזקין לא יסור ממנה". ורבי יהושע אומר: כהדא תורתא, דלא יליפא רדיא ומתקשיא עלה בסופא, וכהדא עוברתא דכרמא, דאית לה אתר כי אתא עד דהיא רטיבא, וכדקשיא ליה אי את יכיל לה. (משלי כב טו): "איוולת קשורה בלב נער, שבט מוסר ירחיקנה ממנו" - אמר רבי זבידא: שבטא של תורה מסירה ממנו, אם זכה אדם לשבט מוסר הרי מוטב, ואם לאו - הרי מלקות בית דין. הוא דאמר מתלא: "לחכימא ברמיזא, לשטיא בכורמיזא". אם זכה אדם - הרי שבטא של תורה, ואם לאו - הרי שבט מלכות. תמן תנינן: (משנה אבות ג ה): "רבי נחוניא בן הקנה אומר: כל המקבל עליו עול תורה, מעבירין ממנו עול מלכות".
3
ד׳(משלי כב יז): "הט אזנך ושמע דברי חכמים" - אם נכנסת לבית המדרש וראית חכמים שיושבין ומתעסקין בשיחתה של תורה, הט אזנך ושמע לדבריהם על מנת שתשמרם, שנאמר: (משלי כב יח): "כי נעים כי תשמרם בבטנך". (משלי כב יט): "להיות בה' מבטחך הודעתיך היום אף אתה" - אמר שלמה: הודעתי חכמתי בעולם הזה כדי שתהא שמורה לדורות.
4
ה׳(משלי כב כ): "הלא כתבתי לך שלישים בְּמֹעֵצוֹת ודעת" - בר חוניא אמר: בם עצות ודעת. "שלישים" - המד"א (שמות כא כט): "מתמול שלשום". ד"א "שלישים" - גיבורים, כמד"א (שמות יד ז): "ושלישים על כולו". ד"א "שלישים" - אמר רבי ישמעאל: כל מעשה תורה משולש: תורה נביאים וכתובים - אותיותיה משולשים - אל"ף מ"ם תי"ו = אמ"ת, ושבט משולש - ראובן שמעון לוי - ואותיותיו משולשים ל' ו' י'. ואחים שלושה - משה אהרן ומרים. ונצפן לשלושה, שנאמר (שמות ב ב): "ותצפנהו שלושה ירחים". ישראל משולשים - כהנים לויים וישראלים. וירח שלישי, שנאמר (שמות יט א): "בחודש השלישי לצאת בני ישראל". קדושה משולשת. אמר רבי לוי: הא למדת, שכל מעשה היום משולש היה, לכך נאמר "הלא כתבתי לך שלישים". "במועצות ודעת" - מלמד, שבה לימד הקב"ה עצה ודעת למשה, וכתב לו באמת, והודיעם לו באמת, ונתנם לו באמת, כדי שיילך הוא ויודיעם וישמיעם לישראל באמת, שנאמר: (משלי כב כא): "להודיעך קושט אמרי אמת, להשיב אמרים אמת לשולחיך"
5
ו׳(משלי כב כב): "אל תגזל דל כי דל הוא" - וכי מה היה שלמה צריך להזכיר שני פעמים דל? אלא, משנדלדל מנכסיו, שמתוך שאין לו נכסים חכמתו אינה מתקיימת, שנאמר (קהלת ט טז): "וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים". דל מחייו, שאין לו פרוטה לחיות בה, מתוך כך נגזלים חייו מן העולם ד"א "אל תגזל דל" - אמר רבי עקיבא: דיו דלותו של עני, דֵין הוא דאמר מתלא: "מסתייא לעייקא, שבקיה לעייקותיה". "ואל תדכא עני בשער" - אמר רבי סימון: בשעת דינו, אל תחוס עליו. ד"א אמר רבי עקיבא: אין מרחמין בדין. ד"א "אל תגזול דל" - אמר רבי חייא: שבעה שמות נקראו לעני, ואלו הן: עני, אביון, מסכן, דל, דך, רש, מך: עני - כמשמעו, אביון - שהוא מתאוה לכל, רואה דבר ואינו אוכל ואינו שותה, מסכן - שהוא מסוכן בחייו, דל - שהוא דל מנכסיו, דך - שהוא מדוכדך ממקום למקום, רש - שהוא מתרושש, מך - שהוא מך עד האסקופה התחתונה. ולא דיו כל העניות הזו, אלא אף את גוזלו?! לפיכך פירש שלמה בחכמתו ואמר: "אל תגזול דל, כי דל הוא!". (משלי כב כג): "כי ה' יריב ריבם" - אמר רב המנונא: כי ה' יריב ריבם - בעולם הזה, וקבע את קובעיהם נפש - בעולם הבא.
6
ז׳(משלי כב כח): "אל תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך" - אמר רבי שמעון בר יוחאי: מנהג שעשו אבותיך, אל תשנה אותו, כגון: אברהם שתיקן תפילת השחרית, דכתיב (בראשית יט כו): "וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'", ויצחק תיקן תפילת המנחה, שנאמר (בראשית כד סג): "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב", ויעקב תיקן תפילת ערבית, שנאמר (בראשית כח יא): "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש". שלא תאמר 'אף אני מוסיף אחרת', שנאמר "אשר עשו אבותיך", מה עשו אבותיך. אמר רבי יוחנן: לא עשו אבותיך להם לבדם, אלא עשויה לכל הדורות.
7
ח׳(משלי כב כט): "חזית איש מהיר במלאכתו" - בוא וראה חכמתו של שלמה, שהיה מהיר במלאכתו של הקב"ה, שבית המקדש בנה לשבע שנים [שנאמר (מלכים א ו לח): "ויבנהו שבע שנים"], וביתו בנה לשלוש עשרה [שנאמר (מלכים א ז א): "ואת ביתו בנה שלמה שלוש עשרה שנה"]. ד"א "חזית איש מהיר במלאכתו" - בשעה שביקשו סנהדרין למנותו עם שלושה מלכים וארבעה הדיוטות, עמדה שכינה לפני הקב"ה, ואמרה לפניו: 'ריבון העולמים! "חזית איש מהיר", הם רוצים למנותו עם חשוכים!', באותה שעה יצאה בת קול ואמרה להם "לפני מלכים יתייצב, בל יתייצב לפני חשוכים".
8
