מדרש פנחס, גבעת פנחס י״בMidrash Pinchas, Giv'at Pinchas 12
א׳בפרשת עקב בפסוק שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה, פירש רש"י שמלתך לפי שענני כבוד היו מגהצים כסותם, ויש לדקדק אמאי לא פירשו טעם על רגלך לא בצקה, ואם היה על פי נס ורצון הבורא יתברך אם כן גם על שמלתך אין צריך טעם, ואמר הוא זללה"ה דתרווייהו חדא טעמא הוא דאית להו, והוא על פי מה דמבואר בגמרא (וכן מצאתי במדרש שיר השירים בפסוק שני שדיך) שלשה פרנסים טובים נתן השם יתברך לישראל ואלו הן, משה אהרן ומרים, המן בזכות משה, הבאר בזכות מרים, ענני כבוד בזכות אהרן, ויש לדקדק בזה, בשלמא באר ומן מאחר שהיו בזכות משה ומרים שפיר יש לכנותם בשם פרנסים, אבל אהרן שבזכותו היו ענני כבוד מה ענין זה לכנותו בשם פרנס, אך יש לומר על פי מה דמבואר בגמרא ופוסקים במחייב לזון את חבירו אינו מחוייב אלא להאכילו אבל לא להלבישו, אבל אם מחייב את עצמו לפרנסו צריך להלבישו גם כן דבכלל פרנסה הוי מלבושים גם כן, ואם כן למאי דמבואר במדרש ופירוש רש"י הנ"ל דעל ידי העננים נתקיימו מלבושיהם (וכן מצאתי גם כן במדרש שיר השירים בפסוק נופת תטופנה) אם כן שפיר הוי אהרן פרנס שעל ידו וזכותו היה להם לבושים שהוא בכלל פרנסה, אך להבין דלמה על ידי העננים נתקיימו מלבושיהם ואף שפירש רש"י שהיו מגהצים, מה זה ענין הגיהוץ, אך יש לומר על פי מה דאיתא בגמרא דהענן היה מקבל החיצים ובליסטראות שזרקו המצרים בישראל, ויש לפרש ענין זה הקיבול, כי מבואר בזוהר ובמדרש, והנה מצרים נוסע אחריהם שהשר של מצרים ירד עם המצרים והיה זורק חצים ובליסטראות היינו כחות הטומאה להזיק לישראל ומחמת קדושת ענני כבוד נתבטלו ולא יכלו לידבק בישראל, והנה אמרנן בגמרא דברכות הני מאני דרבנן דבלו מחופיא דידהו ואם כן כשהענן ביטל מהם כחות הטומאה שלא ידבק בהם שפיר נתקיימו מלבושיהם וזהו הגיהוץ, והנה אמרינן גם כן התם הני ברכי דשלהי מנייהו הוי ואם כן גם כן מחמת הענן שביטל מהם כחות הטומאה לא נגפו רגליהם, ואם כן מה שאמר שמלתך לא בלתה ורגלך לא בצקה טעם אחד לשניהם שהוא מצד הענני כבוד וכנ"ל ודפח"ח ושידב"ק:
1
