מדרש פנחס, גבעת פנחס ט׳Midrash Pinchas, Giv'at Pinchas 9
א׳בגמרא דפסחים, לעולם ילמד אדם בלשון נקיה שהרי הכתוב עיקם שמונה אותיות שלא להוציא דבר מגונה, שנאמר מן הבהמה אשר איננה טהורה ולא אמר טמאה ויש כאן עיקום שמונה אותיות, ודקדק הוא ז"ל דקדוק נפלא, (גם מהרש"א שם בשם חזקוני תמה כן, וכן בעל הצל"ח ופני יהושע) מה שלא דקדקו שום אחד מהמפרשים, דזה הפסוק אשר איננה טהורה הוא כתוב בפסוק ח' ויבא נח כו' והלא קודם זה בפסוק כתיב ויאמר ה' כו' ומכל הבהמה אשר לא טהורה היא תקח כו' הרי גם כן יש עיקום שמונה אותיות כמו שם דהעיקום הוא אשר איננה שמונה אותיות כמו כן כאן היא העיקום אשר לא היא דהל"ל טמאה והוי גם כן עיקום שמונה אותיות ואם כן אמאי לא הביא הגמרא מפסוק הקודם והוא דקדוק נפלא, ואמר הוא זכרונו לברכה תירוץ נכון ופשוט על זה קרוב לאמת על פי מה שפירש רש"י והוא מהמדרשים מה שאמר לו השם יתברך לאברהם קח נא את בנך כו' את יצחק ולא אמר לו להדיא קח את יצחק כדי ליתן לו שכר על כל דיבור ודיבור וכן גבי לך לך כו' אל הארץ אשר אראך, ואם כן מתורץ שפיר, דפסוק הקודם נאמר גבי הציווי שהשי"ת אמר לו שיקח מבהמה טהורה שבעה שבעה ומבהמה אשר לא טהורה היא שנים שנים ואם כן מהא ליכא לאוכוחי שעיקם הכתוב בכדי שלא להזכיר דבר מגונה, אלא אפשר לומר שהקב"ה האריך בדיבור כדי ליתן לו שכר על כל דיבור ודיבור, אבל זה הפסוק דאשר איננה כו' כתיב גבי ביאת נח אל התיבה והוא לשון הכתוב ואינו דיבור השי"ת לנח, בזה שפיר מוכיח הש"ס שהעיקום הוא כדי שלא להוציא דבר מגונה, והוא נכון מאוד ודפח"ח:
1
