מדרש שכל טוב, בראשית ט״ז:י״גMidrash Sekhel Tov, Bereshit 16:13
א׳ותקרא שם ה' הדובר אליה. ע"י מלאך:
1
ב׳אתה אל ראי. שראיתני בעלבון, כך כונת השם את אלהי הראיה, לפי שהטעם באל"ף והיא קמוצה בחטף יען כי שם הוא:
2
ג׳כי אמרה הגם הלום. אתמה כי יש דרך לראות את אלהים במדברות, זהו פשוטו, לכך משמש כי הוא שם, כלומר אלהים הראיה, וכשהטעם ברי"ש משמש לשון מראית, כדכתיב טוב רואי (ש"א טז יב), והאל"ף רפויה:
3
ד׳כי אמרה הגם. ה' חטופה להשתנות המלה מדרשו. הגם הלום, כלומר הגם המלכות ראיתי שתחת זרעי:
4
ה׳אחרי רואי. אחר שראיתי שיצאו ממני רוב עם. הלום, לשון מלכות שהוליך המלך את עמו ודינו דין, ודומה לו כי הבאותני עד הלום (ש"ב ז יח), ותרגם יונתן בן עוזיאל עד מלכותא:
5
ו׳ראי השני, הרי"ש והאל"ף במלאפום בנתים והטעם באל"ף, להשמיע המלה כגון ראותי:
6