מדרש שכל טוב, בראשית כ״ב:ג׳Midrash Sekhel Tov, Bereshit 22:3
א׳וישכם אברהם בבקר. זירז עצמו למצות בוראו:
1
ב׳ויחבוש את חמורו. ארשב"י אהבה מקלקלת את השורה. כי כמה עבדים היה לו לאברהם. ומאהבתו את בוראו חבש עצמו, וכן אתה דורש בבלעם שחבש בעצמו מתוך שנאתו. חבישה עיקר לשונו קשירת מרדעת כקשירת חיתול על המכה, כדכתיב לשום חתול (לחבש) [לחבשה] (יחזקאל ל כא):
2
ג׳ויקח את שני נעריו אתו. אליעזר וישמעאל, מכאן שאין אדם הגון ראוי לילך יחידי, וכן מצינו בשאול וילך הוא ושני אנשיו אתו לבקש האתונות:
3
ד׳ויבקע עצי עולה. לפיכך זכו בניו להתבקע הים לפניהם:
4
ה׳עצי עולה. הראויין למערכה:
5
ו׳ויקם וילך. ליתן לו שכר קימה והליכה:
6
ז׳אל המקום אשר אמר לו האלהים. באותו היום הגיעו שם והמקום נקרא צופים:
7