מדרש שכל טוב, בראשית כ״ד:מ״הMidrash Sekhel Tov, Bereshit 24:45
א׳אני טרם אכלה לדבר. נענתי במענה פי:
1
ב׳אל לבי. שלא הוצאתי הדיבור מפי אלא רחשתי בלבי. כל מי שנאמר בו אל לבו, הוא צדיק, וכל מי שנאמר בו בלבו, הוא רשע, בר מן חד, ויאמר בלבו הלבן מאה שנה (בראשית יז יז), ובאמת דרשנוהו למה שינה:
2
ג׳והנה רבקה יוצאת. מזומנת לצאת באותו שעה:
3
ד׳וכדה. קטן מעין גופה על שכמה:
4
ה׳ואמר אליה השקיני נא. השקני משמע כדי צרכי ושינה בדברים:
5