מדרש שכל טוב, בראשית כ״ח:י״אMidrash Sekhel Tov, Bereshit 28:11
א׳ויפגע במקום. הוקרה באותו מקום ששם שכינה שורה:
1
ב׳וילן שם. אותו הלילה, כי לא יכול להלוך:
2
ג׳כי בא השמש. מלמד שהשקיע הקב"ה חמה שלא בעונתה כדי לדבר עם יעקב בצנעה, וכבר דרשנום:
3
ד׳בא השמש. יצא על הארץ, כי פעמים המאורות נקראים לשון זכר, ופעמים לשון נקבה:
4
ה׳ויקח מאבני המקום. שתים [עשר] מהם לקח:
5
ו׳וישם מראשותיו. שהרי יצא בבריחה שלא היו עמו כר וכסת. כל דבר שמניח אדם תחת ראשו לשכב עליו קורא הכתוב מראשותיו, כלומר מתחת הראש:
6
ז׳וישכב במקום ההוא. שכיבה נעימה, דא"ר יוסי בן זימרא עשאן לאותן האבנים כמרזב ושם אותן תחת ראשו שהיה ירא מן החיות, ור' ברכיה אמר מי שנגלה עליו הקב"ה אפשר שהיה ירא מן החיות, דכתיב [כי] הנה ה' יוצא ממקומו וירד (דרך) [ודרך] על במתי ארץ, ונמסו הרים תחתיו (והגבעות תמוגגנה), [והעמקים יתבקעו] (מיכה א ג ד), וכיצד רשות לחיות לבא ולהזיק במקום שכינה, אלא אותן האבנים שם תחת ראשו ונעשו תחתיו אחת כר ואחת כסת, ומנעימות שכיבתו עליהן, שהרי י"ד שנה שהיה משמש בבית עבר לא שכב אלא מתנמנם כסוס:
7