מדרש שכל טוב, בראשית כ״ט:ל״הMidrash Sekhel Tov, Bereshit 29:35
א׳ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את ה'. יודעת היתה לאה אמנו ברוח הקודש שיעקב עתיד לישא את ארבעתן ושיעמיד מהן י"ב שבטים, והיתה סבורה שיהיו ג' בנים לכל אחת, וכשילדה את יהודה אמרה זה הוסיף לי הקב"ה על חלקי והתחילה להודות דאמר ר' יוחנן משום רשב"י מיום שברא הקב"ה את עולמו לא בא אדם שנתן הודאה לפניו, עד שבאתה לאה ואמרה הפעם אודה את ה', וכדרך שהודית היא, כך הודו בניה, וכמפורש במדרש רבותינו:
1
ב׳על כן קראה שמו יהודה. כל מקום שנאמר על כן מרובה באוכלוסין:
2
ג׳ותעמוד מלדת. יש עמידה שהוא לשון הצבה ממש, כגון (הארץ) [המקום] אשר אתה עומד (עליה) [עליו] (שמות ג ה), ועמד פתח האוהל (שם לג ט), ויעמוד מאחריהם (שם יד יט), וכל דומיהן, ויש שהוא לשון שתיקה, כגון כי עמדו לא ענו עוד (איוב לב טו). (ובפתחו) [וכפתחו] עמדו כל העם (נחמיה ח ה), וכל דומיהן, ויש שהוא לשון מניעה, כגון זה ותעמד מלדת, והוא מדובר על אופן עכבה, כמו לא תוסיפון לעמוד (שמות ט כח), ואנכי עמדתי בהר (דברים י י), ואתה פה עמוד עמדי (שם ה כח), והעניין מודיע טעמו:
3