מדרש שכל טוב, בראשית כ״ט:ט׳Midrash Sekhel Tov, Bereshit 29:9
א׳עודנו. כשהנו"ן דגושה לשון יחיד, ושהנו"ן רפויה לשון רבים, ועיקר מלת עודנו כמו עד שהוא מדבר:
1
ב׳עמם. עם הרועים:
2
ג׳ורחל באה, לשון עבר, לפי שהטעם בבי"ת:
3
ד׳עם הצאן אשר לאביה. כלומר צאן מועטת שנותרו לאביה:
4
ה׳כי רועה היא. באותו הפעם לפי שהצאן מועטות ולא היה זולתם שבעים, וכה"א כי מעט אשר היה לך לפני (בראשית ל ל), ולפי שהיתה ילדה ואינה ראויה להנשא, לפיכך שלחה עם הצאן:
5