מדרש שכל טוב, בראשית ל״א:י״טMidrash Sekhel Tov, Bereshit 31:19
א׳ולבן הלך לגזוז את צאנו. שהסיר מתחלה, דכתיב הסר משם כל שה נקוד וגו' (בראשית ל לב):
1
ב׳את. לרבות של לבן שהיה יעקב רועה אותן וכבר שלם הצאן, כל מקום שנאמר גזיזה עשתה רושם, באבשלום נהרג אמנון והוא נטרד, בנבל ניגף, ביהודה בא על כלתו, בלבן ותגנב רחל ונענשה מיתה על קללות הצדיק, והיא לא נתכוונה אלא לשם שמים, אמרה היאך אני הולכת ומנחת לזקן זה בקלקולו:
2
ג׳ותגנוב רחל. שהסתירה עצמה לקחת:
3
ד׳את התרפים אשר לאביה. חבר חברים בהם ומשתחוה להם שהן ע"ז, כענין שנאמר ואון ותרפים הפצר (ש"א טו כג), ושם גנאי הוא, והוא לשון תלמוד מקום התורפה, הוא מקום לכלוך, כדאיתא בפסחים עומדת במקום המוצנע יניחנה במקום התורפה, ועיקרן מיני קסמניות שמשיחין את האדם בשמן עד שבלה בתוכן ואוחז בשער קדקדו ומושכן ונשמטת מן הראש ושורה עליו רוח הטומאה ומדבר עמו, והוא אחד מן חוברי חבר:
4