מדרש שכל טוב, בראשית ל״א:כ״חMidrash Sekhel Tov, Bereshit 31:28
א׳ולא נטשתני לנשק לבני ולבנותי, לשון זה נשיקה של פרישות, כגון ותשק ערפה לחמותה (רות א יד), וכבר דרשנו לג' הנשיקות:
1
ב׳לבני. אלו השבטים, כדכתיב הבנים בני (בראשית לא מג):
2
ג׳ולבנותי. כמשמעו. עתה הסכלת עשה. כל שכל שהוא בשי"ן לשון חכמה, ושהוא בסמ"ך לשון שטות, וכן אמר לו את הסכלת כל מה שעשית מעודך היה בשכל טוב ודעת, אבל עתה לסכלות ולשטות עשית:
3
ד׳עשה. ה' כתיב, וקורין ו', והן ד' במקרא שנכתבין בה"א, ונקראין בוא"ו, עתה הסכלת עשה, [למען] עשה כיום הזה (בראשית נ כ), עשה שטים (תהלים קא ג), עשה [צדקה] ומשפט (משלי כא ג), וכולן נדרשין, לומר לך שאין אותן דברים נעשין אלא ע"י שרגיל בהם ולבן בסכלות שהוא רגיל בו הקדים ואמר ליעקב:
4