מדרש שכל טוב, בראשית ל״ה:י׳Midrash Sekhel Tov, Bereshit 35:10
א׳ויאמר לו אלהים שמך יעקב. לפי שאמר לו המלאך, לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל (יהיה שמך) (שם לב כט), יכול הקוראו יעקב עובר בלאו ת"ל שמך יעקב, ועוד חזר הקב"ה בלכתו למצרים וקראו יעקב, ולכך משה רבינו ע"ה קראו יעקב, שנא' זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב (דברים ט כז):
1
ב׳לא יקרא [שמך עוד] יעקב וגו'. זה ששנו רבותינו אין קיום השטר אלא בחותמיו, לפי שאמר לו המלאך שנאבק עמו עתיד הקב"ה להגלות עליך בבית אל ולהחליף את שמך ואני עומד שם, שנא' בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו (הושע יב ה), לפיכך נגלה עליו הקב"ה ואמר לא יקרא עוד שמך יעקב, כדי לקיים דברי המלאך, וזש"ה מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים (ישעיה מד כו), ואעפ"כ הפה שאסר הוא הפה שהתיר, שנא' אנכי אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק ואלהי יעקב (שמות ג ו), מכאן סמכו כל הנביאים לקרותו פעם יעקב ופעם ישראל:
2