מדרש שכל טוב, בראשית ל״ז:י׳Midrash Sekhel Tov, Bereshit 37:10
א׳ויספר אל אביו ואל אחיו. בא הפסוק הזה לומר כי תחלה סיפר לאביו ואח"כ לאחיו:
1
ב׳ויגער בו אביו. הגערה נחלקה לשני ענינים, האחת שגוער אדם בקטנו ובבנו ובתלמידו, והוא נזיפות של תוכחת מגולה, כגון ויגער בו אביו, טוב לשמוע גערת חכם (קהלת ז ה), למה לא גערת בירמיהו (ירמיה כט כז), וכל דומיהן. השני, גערת מאמר השמר, כמו (גערת) [גער] חית קנה (תהלים סח לא), גערת גוים אבדת רשע (שם ט ו), מגערת פניך יאבדו (שם פ יז), וכל דומיהן:
2
ג׳ויאמרו לו מה החלום הזה אשר חלמת. מכלל שעל הראשון לא גער בו, שהיה בשורת אצירת הפירות:
3
ד׳הבוא נבוא. ה' חטופה להתמיה המלה:
4
ה׳אני ואמך ואחיך להשתחוות לך ארצה. א"ר חמא בר חנינא אם כך אמר היה סבור יעקב שתחיית המתים יגיע בימיו, שנאמר אני ואמך, ניחא אני אלא אמך רחל כבר מתה ואתה אומר והירח, ולא היה אבינו יודע שהדברים מגיעים לבלהה שגדלתו כאמו:
5