מדרש שכל טוב, בראשית ל״ח:י״חMidrash Sekhel Tov, Bereshit 38:18
א׳ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך. זה חותם שהיה חותם בו את הצאן:
1
ב׳[פתילך. שהיה קושר בה את הצאן]. ומטך אשר בידך. שהיה אוחז בו את הצאן, שכך עושין הרועים קושרים חבל בראש המטה, והוא ענוב, ומכניסו בראש הכבש, והוא מושך, והעניבה מתקשרת והצאן נאחז, אלו דברי רבותינו מקצתן. ויש דורשין חותמך ופתילך, שמכניסין רצועה או פתיל עב בפה כיס של מעות, וחותמין בחותם וחותם קשור בפתילים, והפתילים במטה קטן, וכאשר הכיס קשור נשארו החותמות והפתילים והמטה ביד החותם ויש לה שלשלת ליעיד':
2
ג׳ויבא אליה. למקום צנעה לשם פריה:
3
ד׳ותהר לו. מיד מביאה ראשונה, ואע"פ שאמרו רבותינו אין אשה מתעברת מביאה ראשונה, תמר באצבע מיעכה, והכל לשם שמים, כדי להעמיד בנים מן האבות אברהם יצחק ויעקב, וכיוצא בעיבור זה דרשינן בהגר ובנות לוט:
4
ה׳ותהר לו. כלומר ממנו:
5