מדרש שכל טוב, בראשית ל״ט:כ״גMidrash Sekhel Tov, Bereshit 39:23

א׳אין שר בית הסוהר. כל שר שנתלה על תיבה הסמוכה לפניו הרי השי"ן פתוחה לבד, כגון שר בית הסהר, שר צבא ה' (יהושע ה יד), וכל דומיהן, וכל שר העומד על עצמו כגון אליך השר (מ"ב ט ה), וכל דומיהן, הרי השי"ן קמוצה:

ב׳רואה את כל מאומה בידו. כלומר שום דבר רע או סרחון:

ג׳באשר ה' אתו. המשמרו מכל רע. וכל זה בשעת הצרה, מניין שבשעת הרוחה כך, ת"ל ואשר הוא עושה ה' מצליח:

ד׳ורבותינו דרשו ויהי אחר הדברים, הירהורי דברים שם היו, ומי הרהר, יוסף הרהר, אמר כשהייתי בבית אבא היה אבא רואה מנה יפה ונותנו לי, והיו אחי מכניסין בי עין הרע, ועכשו שאני כאן מודה אני שאני ברוחה, אמר לו הקב"ה חייך שאני מגרה בך את הדוב:

ה׳ותשא אשת אדוניו את עיניה. אין ותשא אלא לשון אוסטרולוגין, ודומה לו, ופן תשא עיניך השמימה (דברים ד יט), ראב"י אמר כך הי' ווסתן של אומות העולם. כיון שהיה אחד מהם לוקח עבד הי' הולך לו אצל אוסטרולוגיס ואמר לו הנה טב נחש טב:

ו׳וימאן. אמר לה לימד הוא הקב"ה להיות בוחר מאוהבי בית אבא לעולה, בחר את אברהם למילה, ואת יצחק לעולה, ואם יבחר בי לעולה, ועכשיו אני שומע לך, הריני נפסל מקרבן, לימד הוא הקב"ה להיות נגלה על אוהבי בית אבא בלילה ואם יגלה עלי בחזון הלילה, הרי הוא בא ומצאני טמא:

ז׳הן אדוני. אמר לה מתיירא אני (מן האדם) אדם הראשון עבר על מצוה קלה ונטרד מגן עדן, זו היא עבירה חמורה על אחת כמה וכמה:

ח׳ד"א הן אדוני, מתיירא אני מאבי מורי שבארץ כנען, ראובן בלבל מצעו ניטלית בכורתו, ואני אם אשמע לך אדחה מברכתו:

ט׳ד"א הן אדני, אמר לה אין אתה מבקשת אלא תשמיש וכי בשביל שאני יפה יותר מאדוני מה את נהנית בכך, חלב עז שחורה, וחלב עז לבנה טעם אחד להם, ולא היא דכתיב טוב מראה [עינים] מהלוך נפש (קהלת ו ט):

י׳ד"א הן אדוני, מתיירא אני מאדוני, כלומר מה' אחד, אמרה לו ואיננו, אמר לה גדול ה' ומהולל מאוד (תהלים קמה):

י״אוחטאתי לאלהים. נשבע שלא ליגע בה, אמר אלהים יודע שלא אעשה דבר זה:

י״בויהי כדברה אל יוסף יום יום. [בניה של רחל נסן שוה וגדולתן שוה נסן שוה ויהי כדברה אל יוסף יום יום]. ובמרדכי כתיב ויהי באמרם אליו יום יום (אסתר ג ד), וגדולתן שוה, דכתיב ביוסף ויסר [פרעה] את טבעתו מעל ידו (בראשית מא מב), ובמרדכי כתיב ויסר המלך את טבעתו (אסתר ג י), ביוסף כתיב וילבש אותו בגדי שש (בראשית שם), ובמרדכי כתיב (ותנתן) [ונתון] הלבוש והסוס (אסתר ו ט), ביוסף כתיב ויקרא לפניו אברך (בראשית מא מג), במרדכי כתיב ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש (אסתר ו יא):

י״גולא שמע אליה לשכב אצלה. בעולם הזה, שלא להיות עמה לעולם הבא בגיהנם. מטרונה שאלה את ר' יוסי אמרה לו אפשר יוסף בן י"ח שנה עומד על פירקו ולא חטא, הוציא לפניה ספר בראשית, התחיל קורא מעשה ראובן ובלהה, ומעשה יהודה ותמר, ואמר לה ומה אלו שהן גדולים ובראשות אביהן לא כיסה עליהם הכתוב, זה שהוא קטן וברשות עצמו איך היה התורה מכסה:

י״דויבא הביתה לעשות מלאכתו. א"ר שמואל בר נחמני לעשות מלאכתו ודאי, אלא מאי ואין איש, בדק עצמו ולא מצא עצמו איש. דאמר ר' שמואל בר נחמני נמתחה קשתו ושבה לקדמותה, שנא' ותשב באיתן קשתו (בראשית מט כד). ר' יצחק אמר נתפזר זרעו ויצא דרך ציפרניו, שנאמר ויפוזו זרועי ידיו (שם) אל תקרי ויפוזו זרועי אלא ויפוצו זרעו ידיו. ר' חונא בשם ר' מתניי אומר איקונין של אביו ראה בחלום וצנן דמו, אמר עתידין אחיך להיות חקוקין על אבני זכרון, רצונך שלא תמנה עמהם:

ט״וותשב באיתן קשתו. מלמד ששבה לאיתנה, כל כך למה, מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל (שם), משם זכה להימנות רעה ולהתחתם באבני האפוד עם שאר שבטי ישראל. א"ר יוחנן תקפו של יוסף ענותונותו של בועז, תוקפו של בועז ענותונותו של פלטי בן ליש. תוקפו של יוסף, דכתיב ויבא יוסף הביתה לעשות מלאכתו, תנא ושניהם נתכוונו לדבר עבירה. ענותונותו של בועז, דכתיב ויחרד האיש וילפת (רות ג ח), א"ר יהודה שנעשה בשרו כראשי לפתות. תוקפו של בועז ענותונותו של פלטי בן ליש דא"ר יוחנן פלטי שמו ולמה נקרא פלטיאל שפלטו אל מעבירה שנעץ חרב בינו ובין מיכל בת שאול, אמר כל העוסק בדבר זה ידקר בחרב זו:

ט״זויעזוב בגדו (בידו) [בידה] וינס ויצא החוצה. ניצל בזכות אברהם, דכתיב ביה באברהם, ויוצא אותו החוצה (בראשית טו ה):

י״זירויחו דורשי הפרשה וישכילו. וסמוך לעינוי כבל רגלי צדקה פרשת גדולות עלילות הצלתו, דא"ר יהודה מאי דכתיב לכו (חזו) [וראו] מפעלות אלהים נורא (עלילות) [עלילה] על בני אדם (תהלים סו ה), מקציף אדוניהם על עבדיהם ליתן גדולה לצדיק, למה ויקצוף פרעה על שני סריסיו, כדי להוציא יוסף מבית הסהר ליתן לו גדולה, כיוצא בו קצף בגתן ותרש (אסתר ב כא), כדי ליתן גדולה למרדכי, ר' אביתר אומר סמך חטאו לוחטאתי לאלהים. מה וחטאתי לאלהים בתשמיש, אף חטאו משקה מלך מצרים והאופה בתשמיש, מלמד שבקשו להזדווג לבתו של מלך:

י״חר' חמא בשם ר' חנינא אומר ראויין דברים הללו לסמוך, זש"ה מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני (תהלים לט ט), לפי שכתוב למעלה מן הענין ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר, מה לאמר שנתנה אותו בפי כל, לכך סמך חטאן של אלו, אמר הקב"ה מוטב שיפנו אלה באלה, ואל יפנו בצדיק זה: