מדרש שכל טוב, בראשית מ׳:ו׳Midrash Sekhel Tov, Bereshit 40:6
א׳ויבא אליהם יוסף בבקר. כמנהגו לתת מים לרחיצה:
1
ב׳וירא אותם והנם זועפים. שהיו פניהם מכורכמות, תרגם אונקלוס נסיסין, שנס ליחם ואור פניהם, וכן מתרגם ויתעצבו (בראשית לד ז), ואתנסיסו, שבזמן שאדם עצב וזעוף פניו מוריקות, וכן אתה דורש רוח ה' נססה בו (ישעי' נט יט), לשון מנוסה, כלומר זעף ויעף, ועיקר מילת זעף לשון נזיפה, וכה"א זעף ה' אשא (מיכה ז ט), וכשבן אדם נזוף מרבו הרי אור פניו נס ונופל, כדכתיב ואור פני לא יפילון (איוב כט כד) וכתיב ולמה נפלו פניך (בראשית ד ו):
2