מדרש שכל טוב, בראשית מ״א:כ״גMidrash Sekhel Tov, Bereshit 41:23
א׳והנה שבע שבלים צנומות. לא מצאתי למלה זו דמיון במקרא, זולתי בדברי רבותינו פת צנומה בקערה, כלומר פת פרורה ופתותה כעין צנון דקות, (מב) אבל רבותינו פירשו פת יבשה וקשה, ודומה לו צונמא, הוא אבן קשה, וכן צנומות מרוח הקדים יבשו ונתקשו ונהיו דקות, שכן דרך דבר רטוב כשמתייבש נעשה דק וקלוש:
1
ב׳(ושדופות) [שדופות] קדים. עיקר מלות שדופות לשון הדיפה, שמתוך כובד רוח הקדים מתהדפות זו לזו והוא כעין ספיקות כפיים, ואין לה דמיון במקרא זולתי בדברי רבותינו שאינו משדפו, כלומר אינו שודפו לדבר אחר אפס כי התרגום מדביר השידפון והנידוף וסיפוק כפיים על אופן אחד, שהרי שדופות קדים מתרגמינן קל טרפא דשקיף, ויספוק את כפיו (במדבר כד י), מתרגמינן ושקפינן לידוהי, אלמא תלתייהו ענין חד הוא:
2
ג׳צומחות (אחריהן) [אחריהם]. לא תמצא כמות מלה זו במקרא שהיא לשון רבותינו ומ"ם סתומה בסופה זולתי כאן, ויש לומר כי אחרי הצנם ואחרי הקדים צומחים ונהיו עומדות על קינתן:
3