מדרש שכל טוב, בראשית מ״א:מ״הMidrash Sekhel Tov, Bereshit 41:45
א׳ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח. א"ר יוחנן צפונות מופיע ונוחות לו לאומרן, ר' יודן אומר צפונות מופיע ונוח רוח הבריות בהן. כי פע לבדו יסוד מלת פענח, כי תמצא הופיע תופע פועה, וגם נח לבדו יסוד מלת הנחה, כי תמצא הנחה נחת וינח, ולכך הדבירו ר' יוחנן ור' יודן תיבת פענח לשני אופנים:
1
ב׳ויתן לו את אסנת. כך כינויה על שם שפי', כלומר לאמה תהא זאת לך תחתי':
2
ג׳בת פוטיפרע כהן און. כך דרשנו כהן הגדול שלטונים, ודומה לו, כהן מדין (שמות ג א), ובני דוד כהנים היו (ש"ב ח יח):
3
ד׳לאשה. דרך היתר:
4
ה׳ויצא יוסף מלפני פרעה. ברשות:
5
ו׳על ארץ מצרים. כדי ליכנס לממשלה, ודומה לדבר, קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה (בראשית יג יז):
6
ז׳[מג)] וירכב. מפני השכחה כתבתי במדרש מוקדם ומאוחר:
7
ח׳וירכב אותו במרכבת המשנה. כי יש למלכים סוס ומרכבת שרוכבין עליהן ביום שניתן כתר מלכות בראשיהם. ועוד יש להם מרכבת וסוס משנים, ועוד יש שלישים שאינם מקפידין עליהם לרכוב, והסגנים והשרים והמשנים אין רוכבין בהם, אלא משנה המלך ביום מולכו, ואין רוכב אדם עליו זולתי המלך לבדו. וכן שנינו במשנה פרק כהן גדול אין רוכבין על סוסו ואין יושבין על כסאו ואין משמשין בשרביטו וכו':
8
ט׳ויקראו לפניו אברך. כלומר רבו של מלך שכן לרב קורין אב, שנאמר אבי אבי רכב ישראל (מ"ב ב יב), וכתיב אבי יושב אהל (בראשית ד כ), אבי כל תופש כנור (שם שם כא) וכל דומיהן. רך. בלשון רומי מלך ריכו, וכן שלחו להורדוס אם לא סתרתה אל תסתור, ואם סתרתה אל תבנה, ואם סתרת ובנית עבדא בישא בתר דעבדין מתמלכין, אם זיינך עלך ספרך כאן לא רכא ולא בר רכא, הורדוס קלנית מתעביד, ובעינא מאי משמע דהאי רכא לישנא דמלכותא היא, דכתיב ואני היום רך ומשוח מלך (ש"ב ג לט), ואי בעית אימא מהכא ויקראו לפניו אברך ונתן אותו על [כל] ארץ מצרים. למושל:
9
י׳נשוב לאשורי הפרשה:
10