מדרש שכל טוב, בראשית מ״ד:י״גMidrash Sekhel Tov, Bereshit 44:13
א׳ויקרעו שמלותם. מרוב הבושה:
1
ב׳ויעמוס. לשון הטענה, ודומה לו יום יום יעמס לנו (תהלים סח כ), ועומסים על החמורים (נחמיה יג טו), (אך) [אבן] מעמסה (זכריה יב ג), וכל דומיהן:
2
ג׳איש על חמורו. מלמד שהכעס והפחד מכפילין את הכח לפי שעה, שהרי משוי החמור היא משוי שני בני אדם נוטלו כל אחד בידו ומשליכו על החמור:
3
ד׳וישבו העירה. מלמד שלא היתה חשובה בעיניהם אלא כעיר של עשרה בני אדם:
4