מדרש שכל טוב, בראשית מ״ז:כ״חMidrash Sekhel Tov, Bereshit 47:28
א׳ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה. מה שהתחיל הכתוב לומר בלשון חיים, בא ללמד שאותן י"ז שנה שחיה יעקב במצרים, הם היו חיים נעימים, חיי נחת, חיי שלום, שהיו בניו ובני בניו סביב לשלחנו, ורואה אותם כולן פרין ורבין ומצליחין, ומתברכין בכל מיני ברכות, אבל כל אותן השנים שהיה בארץ כנען ובפדן ארם, כולן עברו בצרה ויגון, מפני שטימת עשו, ושיעבוד לבן, ודליקתו אחריו, וזנותה של דינה, ומכירתו של יוסף, ושני רעבון, אבל משבא למצרים אין שטן ואין פגע רע:
1
ב׳ויהי ימי יעקב. ויהי לשון יחיד, ימי לשון רבים, ואינו נתאמץ על אופן הפשט, אלא כך ויהי כלל ימי יעקב, כשאתה כולל ימי שני חייו, שבע שנים וארבעים ומאת שנה, ק"ל שנה עד שלא בא למצרים, וי"ז במצרים:
2