מדרש שכל טוב, בראשית מ״ח:כ״בMidrash Sekhel Tov, Bereshit 48:22

א׳ואני נתתי לך שכם. עיר שכם ממש:

ב׳אחד על אחיך. שכבר עשיתיך בכור לנחלה, וצריך אתה ליטול פי שנים, חלק אחד תקח עם אחיך:

ג׳אשר לקחתי. עיר שכם:

ד׳מיד האמורי בחרבי ובקשתי. כשבאו בני יעקב על החללים ובזזו בה עיר שכם אשר טמאו את אחותם, אמר יעקב אביהם מה אני מניח את בני ליפול בחרב ביד האמורי, נטל חרבו וקשתו ועמד על פתחה של עיר אמר אם יבואו האמוריים להלחם כנגדם אני נלחם להם, וכה"א כשבאו שמעון ולוי, דכתיב ויבאו על העיר בטח (בראשית לד כה), שמואל שאל ללוי בן איסי מהו בטח, שהיו בטוחין על כחו של זקן, ולמה נתן את שכם ליוסף בבכורתו, לפי שבשכם גנבוהו, ובשכם מכרוהו, וכה"א וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה (שם לז יד). ולפיכך החזירוהו לשכם, שנ' ואת עצמות יוסף וגו' קברוהו בשכם (יהושע כד לב):

ה׳ורבותינו דרשו וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה. ראה ברוח הקודש שעתיד לצאת ממנו ירבעם בן נבט, שמעמיד שני עגלי זהב, אחד בבית אל, ואחד בדן, ומחטיא את ישראל אחריהם, ואמר להם אלה אלהיך ישראל, לכך שאל את יוסף ואמר לו מי הוא שעתיד להדיח את ישראל מאחרי הקב"ה, ולומר אלה אלהיך ישראל (שמות לב ד), ויאמר יוסף אל אביו בני הם, מה שהם בני הם, אשר נתן לי אלהים בזה המקום מיד בירכם:

ו׳ועיני ישראל כבדו מזוקן. מלמד שצרות מכהות את העינים:

ז׳ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי. לא נתפללתי, שכל דבר שאדם סבור שישנו בעולם והוא מתאוה לו מתפלל עליו לפני הקב"ה שיזכהו לראותו, אבל דבר שאדם סבור שבטל הדבר מן העולם אינו מתפלל עליו, מפני שהיא תפלת שוא, וכן אמר סבור הייתי שאבדתה מן העולם ואמרתי אך טרף טרף יוסף (בראשית לז לג), לפיכך לא הייתי מתפלל לראות פניך:

ח׳האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו:

ט׳האלהים הרועה אותי:

י׳המלאך הגואל אותי, מכאן אמרו רבותינו גדולה היא הפרנסה יותר מן הגאולה, שהגאולה ע"י מלאך, והפרנסה ע"י הקב"ה, וכן הוא אומר פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון (תהלים קמה טז), וכן אתה דורש בפסוק יפתח ה' לך את אוצרו הטוב (דברים כח יב):

י״אוימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי. כשם שידעתי במכירתך, אע"פ שלא הגדת לי, כך יודע אני שמנשה הבכור. וזרעו יהיה מלא הגוים, וזרעו יהיה מל את הגוים, לשון מלילה, ודומה לו כי אמילם (תהלים קיח יא), אמללה יולדת השבעה (ירמיה טו ט), ופרח לבנון אמלל (נחום א ד), וזה יהושע שהכה ל"א מלכים:

י״בד"א וזרעו יהיה מלא הגוים. נס שזרעו עושה יהא נשמע בכל הגוים, דהיינו דמימת השמש, והעמדת הירח ליהושע:

י״גוהשיב אתכם. לא נאמר וישיב, אלא והשיב, לפי שהבטחות של הקב"ה קיימות כאילו נעשות:

י״דירויחו דורשי פרשת גדולת יוסף וברכת בניו וישכילו. וסמוך לה קריאת שבטים כולם שהיתה תכופה לה: