מדרש שכל טוב, בראשית מ״ט:ח׳Midrash Sekhel Tov, Bereshit 49:8
א׳יהודה אתה. מה ת"ל אתה, אלא כיון שראה יהודה שיעקב אבינו מוכיח ראובן על מעשה בלהה, ושמעון ולוי על מעשה שכם ומכירת יוסף, נתכרכמו פניו, כיון שראה יעקב שנתכרכמו פניו, התחיל לפייסו, אמר לו יהודה אתה, אתה הוא המודה, שמך גרם לך להיות מודה על חטאתך, שמיום שנברא העולם לא בא אדם שנתן הודאה לפני המקום, עד שבאתך אמך, ונתנה הודאה, שנ' הפעם אודה [את] ה' (בראשית כט לה), לפיכך הודית על מעשה תמר, והצלת אותה ואת יולדיה מדין שריפה:
1
ב׳יודוך אחיך. אמר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעל ידיך ניצול יוסף מיד אחיו שלא הרגוהו, ועל ידיך ניצולו אחיך מידי שפיכות דמים, ולא נטרדו לגיהנם, לכך יהיו מודים לך, וכשהמליכו את דוד נתקיים פסוק זה:
2
ג׳ידך בעורף אויביך. יהי רצון שתהא ידך נוצחת במלחמה, שהיא [יד] כנגד העורף. דהיינו מלחמות קשת, וכה"א בדוד ויאמר ללמד (לבני) [בני] יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר (ש"ב א יח), ספר הישר זה ס' (מעשה) בראשית, שכתוב בו מעשה הישרים, אברהם יצחק ויעקב, שנקראו ישרים, שכן אמר בלעם תמות נפשי מות ישרים (במדבר כג י), ובעי רבנן התם היכא רמיזא, דכתיב ידך בעורף אויביך, איזו היא מלחמה שהיא כנגד העורף, הוי אומר זו מלחמת קשת, וכן משה רבינו חותם ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה (דברים לג ז):
3