מדרש שכל טוב, בראשית נ׳:ה׳Midrash Sekhel Tov, Bereshit 50:5
א׳אבי השביעני לאמר. מה לאמר, מלמד שהיו שם דברים אחרים שלח לומר לו, תדע לך כשאמרת לי רק הכסא אגדל ממך (בראשית מא מ), אמרו עבדיך ושריך עבד שקנהו רבו בעשרים כסף אתה ממליכו עלינו, אמר להם גווני מלכות אני רואה בו, אמרו לו א"כ יהא יודע בשבעים לשון ומשיב לנו, אותו הלילה בא גבריאל והוסיף לו אות אחד משמו של הקב"ה וקראו יהוסף, שנא' עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע (תהלים פא ו), שילמדו שבעים לשון, שלא היה יודע בתחלה, בבקר קראו פרעה ושאלו בשבעים לשון, והיה משיב לו בכולן, אחר כך שאל יוסף לפרעה בלשון הקדש ולא היה יודע להשיב לו, אמר לו פרעה השבע לי שלא תגלה סוד זה, שלא יאמרו יוסף גדול מפרעה, ונשבע לו ועכשיו שלח לו כל הדברים הללו, תדע לך שהשבעתני בדבר הזה והשביעני אבא לקוברו בארץ כנען, אם אתה מניחני לקוברו בארץ כנען מוטב, ואם לאו כשם שאתה מביאני לעבור על שבועת אבא, כך אני עובר על שבועתך, לכך נאמר לאמר:
1
ב׳הנה אנכי מת. שסמוך למיתתו ציווני על כך:
2
ג׳בקברי אשר כריתי [לי] בארץ כנען שמה תקברני. ומאי משמע דכריתי לישנא דמכירה הוא, אבל אין הדברים נתאמץ על אופן הפשט, אלא מפני שדרך הראשונים לחצוב להם קבר בחייהם שלח לאמר לפרעה שכך אמר לי אבא בקברי אשר כריתי לי שחצבתי לי, ודומה להם (איש) כי יכרה [איש] בור (שמות כא לג), ויכרו שם עבדי יצחק באר (בראשית כו כה), כרוה נדיבי עם (במדבר כא יח):
3
ד׳ועתה אעלה נא. לשון בקשה:
4
ה׳ואקברה. לשון ענוה:
5
ו׳ואקבור את אבי. לצאת ידי שבועתו:
6
ז׳ואשובה. ואתיישב בארצך כבתחלה:
7