מדרש שכל טוב, שמות י׳:כ״וMidrash Sekhel Tov, Shemot 10:26
א׳וגם מקננו ילך עמנו. וגם לרבות רכוש מצרים, דכתיב ואחרי כן יצאו ברכוש גדול (בראשית טו יד):
1
ב׳לא תשאר פרסה. לא תשאר בהמה שהיא מפרסת פרסה:
2
ג׳כי ממנו נקח. מן המקנה שלנו נקח לעבוד את ד' אלהינו:
3
ד׳ואנחנו לא נדע. יש נדע שהיא לשון עתיד ויש שהיא לשון ידיעה של עכשיו, כגון זה, שכך אמרו לו וודאי אמר לנו הקב"ה תעבדון את האלהים על ההר הזה (שמות ג יב) ולא אמר במה ועכשיו אין אנו יודעין מה נעבוד את ה', כלומר כמה זבחים ועולות יבקש ממנו כי לא פירש לנו עד בואינו שמה שיפרש לנו כמה, לפיכך לא נקח ממקננו כלום, ודומה לענין זה דמשמע לשון עבר ומשמע לשון עתיד, יעשו, יעשו עץ גבוה (אסתר ה יד), לשון עתיד, יעשו עגל בחורב (תהלים קו יט) בלשון עבר, והענין מודיע את לשונם, וכן לכל דומיהן, ורובם תמצא בתיבות שמשמשיהן אית"ן סימן:
4