מדרש שכל טוב, שמות י״ב:א׳Midrash Sekhel Tov, Shemot 12:1
א׳ויאמר ה' אל משה ואל אהרן. שומעני שהיה הדבור למשה ולאהרן, היינו דקרי לתרווייהו משה משה אהרן אהרן. ואמרי ליה הנני, ת"ל ויהי ביום דיבר ה' אל משה (שמות ו' כח), למשה הוי קרי ולא לאהרן, אלא אהרן נוטה אזנו ושומע, א"כ מה ת"ל אל משה ואל אהרן, אלא מלמד כשם שהיה משה כלול לדברות ולמאמרות, כך הי' אהרן. ומפני מה אינו קוראו בשם, מפני כבודו של משה נמצאתה ממעט את אהרן מכל הדברות חוץ משלשה מקומות, מפני שאי אפשר להיות הדיבור עמו, היינו [ויאמר ה' אל אהרן] לך לקראת משה המדברה, (שמות ד כז), [וידבר ה' אל אהרן] יין ושכר אל תשת (ויקרא י ט), [ויאמר ה' אל אהרן] ואתה ובניך ובית אביך (במדבר יח א), אבל [ויאמר ה' אל אהרן] בארצם לא תנח (שם שם כ), הא כבר נאמר ע"י משה:
1
ב׳אל משה ואל אהרן. הקיש אהרן למשה, לפי שנאמר ראה נתתיך אלהים לפרעה (שמות ז א), מה משה דיין לפרעה ומדבר דבריו ואינו ירא אף אהרן כן:
2
ג׳בארץ מצרים. חוץ לכרך, אתה אומר כן או אינו אלא בתוך הכרך, כשהוא אומר כצאתי את העיר אפרוש כפי אל ה' (שמות ט כט), והלא דברים ק"ו ומה תפלה שהיא קלה לא נתפלל משה אלא חוץ לכרך, דיבור החמור לא כל שכן. ומפני מה לא נידבר עמו בתוך הכרך, לפי שהיתה מלאים שקוצים וגילולים, ועד שלא נבחר ארץ ישראל היו כל הארצות כשרות לדיבור, משבחר הקב"ה בארץ ישראל נפסלו כל הארצות לדיבור, זולתי ליחזקאל שנידבר עמו על יד הנהר במקום טהרה של מים, (וכתיב) [דכתיב] קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך (יחזקאל ג כב), מגיד שהבקעה כשרה לדיבור, תדע שאין השכינה נגלית בחוץ לארץ, שכן מצינו ביונה שברח תרשישה, מקום שאין השכינה נגלית, שהגוים קרובי תשובה הם כדי שלא לחייב את ישראל:
3
ד׳לאמר. צא ואמור להם מיד והשיבני, וכה"א וישב משה את דברי העם אל ה' (שמות יט ח), והיא בנין אב לכל הדברות. ד"א [לאמר לך אמור להם] מכאן לאומר דבר לחבירו שהוא בבל יאמר עד שיאמר לו לך ואמרהו:
4