מדרש שכל טוב, שמות י״ב:י״בMidrash Sekhel Tov, Shemot 12:12
א׳ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה. כמלך העובר ממקום למקום, זה רוח אלהים חיים אשר באויר הנכבד, המפורש בתחלת שכל טוב, וכה"א הנה ה' רוכב על עב קל ובא מצרים (ישעיה יט א), וכשנגלה כבוד השכינה במצרים, יורדין עמו תשעים אלף רבוא מלאכים זיע ורתת לחבל את מצרים, ולא הניחם הקב"ה אלא דבר קדשו ממש פרע מהם לקיים מה שהבטיח לאברהם אבינו וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי (בראשית טו יד), וכה"א כאן והכתי כל בכור בארץ מצרים, לא על ידי מלאך ולא ע"י שליח. מה ת"ל בארץ מצרים, שאפי' בכורים ממקומות אחרים ובאו וישבו במצרים מתו, ובכורי מצרים שנמצאו במקומות אחרים מניין שמתו גם הם ת"ל למכה מצרים בבכוריהם (תהלים קלו י), ובכורי כוש ופוט ולוד מניין, ת"ל ויך כל בכור במצרים ראשית אונם באהלי חם (שם עח נא):
1
ב׳מאדם ועד בהמה. מי שהתחיל בעבירה תחלה, ממנו התחילה הפרעניות, וכן אתה דורש במבול ובסדום ובסוטה, ק"ו למדה טובה שמרובה:
2
ג׳ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים. משונים זה מזה, ע"ז של אבן היתה נימסית, של בהמה מתה, של עץ היתה נרקבת, של מתכת נעשית חררה. ר' נתן אומר [שפטים] שפט שפטי שפטים וקא מרבה ד' מיני דינים נרקבים נבקקין נגדעים נשרפין, נמצינו למידין שע"ז לוקה בארבעה דרכים הללו, ועובדיה בשלשה במכה בהשחתה ובמגפה, דכתיב לקמן נגף למשחית בהכותי (פסוק יג):
3
ד׳אני ה'. זה השם הנכבד והנורא ולא אחר, מה שאי אפשר לבשר ודם לומר כן:
4
ה׳אני ה'. בשבועה שאני בעצמי נפרע מהם:
5