מדרש שכל טוב, שמות י״ג:י״בMidrash Sekhel Tov, Shemot 13:12
א׳והעברת כל פטר רחם לה'. דהיינו בכורי אדם. אין והעברת אלא לשון הפרשה, וכה"א והעברת את נחלת אביהן להן (במדבר כז ז), ואומר והעברתם את נחלתו לבתו (שם שם ח):
1
ב׳וכל פטר שגר בהמה. זה שדרשנו שמלת פטר הוא מלשון פוטר מים (משלי יז יד), וכן ויפטר מפני שאול (ש"א יט י), וכן פטר שגר לשון אחד הן, היינו ששיגרתו בהמה ולא יוצא דופן, אלא דרך פתח הרחם, ודומה לו שגר אלפיך (דברים ז יג), ולהכי אמרי אינשי במקום שילוח שיגר:
2
ג׳אשר יהי' לך. להוציא את המוכר עיבור בהמה לגוי משמע מוציא המוכר עיבור בהמתו לגוי ומביא את הלוקח עובר בהמתו של גוי, ת"ל אשר יולד בבקרך ובצאנך (דברים טו יט), להוציא את הלוקח עובר בהמתו של גוי שאינו חייב בבכורה:
3
ד׳הזכרים לה'. מדכתיב הזכרים ולא כתיב הזכר, שמעת מינה כל שני זכרים המבוכרין כאחת הוא דאתא, מכאן היה ר' יוסי הגלילי אומר רחל שלא ביכרה וילדה שני זכרים ויצאו שני ראשיהם כאחת, שניהן לכהן, שנא' הזכרים לה' לפי שאפשר לצמצם וכאחת יצאו, וחכמים אומרים אי אפשר לצמצם לפיכך אחד לו ואחד לכהן, שבזה אחר זה יצאו:
4