מדרש שכל טוב, שמות י״ג:י״טMidrash Sekhel Tov, Shemot 13:19
א׳ויקח משה את עצמות יוסף עמו. במחנה לווייה, להודיע חכמתו של משה שכל ישראל עסוקין בביזה, ומשה עוסק במצוות, עליו הכתוב אומר חכם לב יקח מצות (משלי י ח), ומנין הי' משה יודע היכן הוא קבור, אמרו סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור, והיא הראת למשה קברו של יוסף, אמרה לו ארון של מתכת עשו לו מצריים ושקעוהו בתוך נילוס, בא משה ועמד על נילוס, נטל צרור וזרק לתוכו, וצעק עלי שור עלי שור, הגיעה שבועה שנשבע לאברהם אבינו שהוא גואל את בניו, ועכשיו אם אתה מראה את ארונך מוטב, ואם לאו נקיים אנו משבועתך, מיד צף ארונו של יוסף, ואל תתמה, שהרי אלישע תלמיד של אליהו צף הברזל מפניו ק"ו למשה רבו של אליהו. ר' נתן אומר בקפיטולין של מצרים היה קבור יוסף:
1
ב׳כי השבע השביע. כפל השבועה השביען כדי שישבעו את בניהן דור אחר דור, ולמה השביע את אחיו ולא השביע את בניו אלא אמר שמא לא יניחו מצרים את בניי לבד, אמר להם יוסף אני הורדתי את אבא כאן לרצונו ולכבודו ואעפ"כ העליתיו מכאן למקום שהורדתיו משם, ואני שהורדתוני כאן שלא לרצוני. ושלא לכבודי משביעכם אני שתעלוני מכאן למקום שגנבתוני משם ובכך תהיו נקיים, משל לחבית של יין שגנבוה גנבים ונודע לבעל היין ואומר יערב לכם היין אם תחזרו הקנקן למקום שלקחתם אותו משם וכן עשו, שנא' ואת עצמות יוסף אשר העלו ממצרים קברו בשכם (יהושע כד לב):
2
ג׳את בני ישראל. את השבטים:
3
ד׳לאמר. לומר לבניהם:
4
ה׳פקד יפקוד אלהים אתכם. פקוד בגלות זה יפקוד בשאר גליות:
5
ו׳והעליתם את עצמותי מזה. מזה המקום:
6
ז׳אתכם. כשתהיו עולין גם [עצמות שאר שבטים] אתכם. מכאן שיודע היה יוסף ברוח הקודש שכל שבט ושבט עתיד להעלות ראש שבטו, ודומה לדבר מזה, זה בגמט' תריסר הוויין:
7
ח׳והעלתם חסר יו"ד רמז שלא נתעסקו בו שאר בני השבטים אלא משה לבדו:
8