מדרש שכל טוב, שמות י״ד:כ״זMidrash Sekhel Tov, Shemot 14:27
א׳ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בקר. לא איחר ולא עיכב:
1
ב׳לפנות בקר. בסוף ד' שעות שהבוקר פונה והולך לו, ודומה לדבר כי פנה היום כי ינטו צללי ערב (ירמיה ו ד):
2
ג׳לאיתנו. ליושנו ולקראתו, ודומה לו גוי איתן הוא גוי מעולם הוא (ירמי' ה טו), ותנא קמא דריש לי' לשון תוקף, ודומה לו איתן מושביך (במדבר כד כא), בירח האתנים (מ"א ח ב):
3
ד׳ומצרים נסים לקראתו. שכשעלה האחרון שבישראל מן הים ירד האחרון שבמצרים לתוך הים כשהפכו מצרים פניהם לנוס התחיל הים סוגר לפניהם, אם הפכום לצד זה הוא סוגר לקראתם, ואם הפכו פניהם לצד זה הים סוגר לקראתם:
4
ה׳וינער ה' את מצרים בתוך הים, הופכים על פניהם. כאדם שמנער את הקדירה והופך את התחתון למעלה ואת העליון למטה, ודומה לו לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה (איוב לח יג), וניער פרעה וחילו (תהלים קלו טו):
5