מדרש שכל טוב, שמות י״ד:ה׳Midrash Sekhel Tov, Shemot 14:5
א׳ויוגד למלך מצרים כי ברח העם. וכי בורחין היו והלא ביד רמה יצאו, אלא אמרו לו האקטורין לפרעה הכו ממנו ופצעו ממנו ולא מיחה אדם בידם, אין להם לא מושל ולא שר, כענין שנאמר מלך אין לארבה ויצא חוצץ כולו (משלי ל כז), מיד ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם. לרעה, כי לשעבר כתיב ויאמרו עבדי פרעה עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים (שמות י ז), ועכשו חזרו לומר מה זאת עשינו, לא הועיל לנו כלום:
1
ב׳כי שלחנו את ישראל מעבדינו. אמר אילו לקינו ולא שלחנום כדי היא, או אילו לקינו ושלחנום ולא ניטל ממנו ממונינו כדי הוא, אלא לקינו ושלחנום ונוטל ממנו ממונינו:
2