מדרש שכל טוב, שמות ט״ו:י״זMidrash Sekhel Tov, Shemot 15:17
א׳תביאמו. נתנבאו האבות ואינם יודעין מה מתנבאים עד שהקב"ה מפרש להם, תביאנו לא נאמר כאן אלא תביאמו, שהבנים נכנסין ואין האבות נכנסין מכל אנשי המלחמה עד שהגיעה שעה ופי' הקב"ה להם, שנאמר אם יראה איש באנשים האלה (דברים א לה):
1
ב׳ותטעמו. ככרם הנטוע שורות שורות, וכה"א מפאת קדמה ועד פאת ימה יהודה אחד, דן אחד, נפתלי אחד (יחזקאל מח), וכן כולן, וכה"א גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעם (תהלים פ ט), וכתיב וכנה אשר נטעה ימינך (שם שם טז), נטיעה שאין בה נתישה, כדכתיב ונטעתם על אדמתם ולא ינטשו (עמוס ט טו):
2
ג׳בהר נחלתך. בהר שהבטחתנו בו, שנא' כי בהר קדשי בהר מרום ישראל שם יעבדוני כל בית ישראל (כולו) [כולה] בארץ (יחזקאל כ מ), וכתיב בהר מרום ישראל אשתלנו (שם כג יז). ארבעה נקראו נחלה, ישראל דכתיב והם עמך ונחלתך (דברים ט ל), ארץ ישראל [דכתיב] כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה (שם יב ט), התורה דכתיב וממתנה נחליאל (במדבר כא יט), בית המקדש דכתיב בהר נחלתך:
3
ד׳מכון לשבתך. זה אחד מן הדברים שמוכיחין שכסא של מטה מכוון כנגד כסא של מעלה, שנא' ה' בהיכל קדשו (ועליון יתן קולו) [ה' בשמים כסאו] (תהלים יא ד), וכה"א בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים (מ"א ח יג), ופשטיה דקרא מכון לשבתך שהוא מקום מוכן ונכון לשכינתך, שנא' נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים (ישעי' ב ב), וכתיב ושכנתי בתוך בני ישראל (שמות כט מה):
4
ה׳פעלת ה'. חביב בית המקדש לפני הקב"ה, כשברא את עולמו לא ברא אלא במאמר, וכשברא בית המקדש כביכול פעולה לפניו:
5
ו׳מקדש ה'. [מקדש ה'] (שמות כה ח) הק' רפויה והד' נדגשת, דמשמע מקום מקודש, ונאמר כאן מקדש הקו"ף דגוש והד' רפויה וזקף גדול עליו, דמשמע מעין קודש ה' כוננו ידיך, דהיינו מעין ביהמ"ק של מעלה, כלומר מקודש הוא הר בית ה' כוננו ידיך. תניא חביב בית המקדש לפני מי שאמר והיה העולם שכשברא את העולם ברא השמים בימין והארץ בשמאל, שנא' אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים (ישעי' מח יג), וכשברא לבית המקדש כביכול בשתי ידיו, שנא' מקדש ה' כוננו ידיך, אימתי בזמן שתתידע מלכותו בכל העולם, מקדש ה' כוננו ידיך ה' ימלוך וגו':
6