מדרש שכל טוב, שמות י״ז:י״דMidrash Sekhel Tov, Shemot 17:14
א׳ויאמר ה' אל משה כתוב זאת זכרון בספר. כתוב זאת, מה שכתוב במלחמת זאת כאן ובמשנה תורה:
1
ב׳זכרון. מה שכתוב בנביאים, שנאמר כה אמר ה' [צבאות] פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל (ש"א טו ב). פקידה וזכירה ענין אחד הן:
2
ג׳בספר. מה שכתוב במגילה, שנאמר ונכתב בספר (אסתר ט לב):
3
ד׳ושים באזני יהושע. הסדר הדברים באזניו שיהא זהיר בהן, מגיד שבאותו היום נמשח יהושע, דברי ר' יהושע, ר' אלעזר המודעי אומר זה אחד מארבעה צדיקים שנתן להם הקב"ה רמז שנים חשו ושנים לא חשו, יעקב נתן לו רמז ולא חש, שנאמר הנה אנכי עמך ושמרתיך (בראשית כח טו), ובסוף לא חש שהיה ירא, שנאמר ויירא יעקב מאד (שם לב ח), אמר שמא יגרום החטא, משה נתן לו רמז ולא חש, שנאמר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה, אמר לו יהושע מנחיל את הארץ לישראל, בסוף לא חש והיה עומד ומתפלל, שנאמר ואתחנן אל ה' (דברים ג כג), אמר לפניו רבונו של עולם דרך בני אדם מושל זה גוזר גזירה ובא מושל גדול הימנו ומבטלה, שנאמר כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם (קהלת ה ז), אבל אתה כשאתה גוזר גזירות אין מי מבטלן על ידך, אלא צדיקים עומדים בתפילה לפניך ואתה מבטלן, שנאמר ותגזור אומר ויקם לך (איוב כב כח), וכתיב צדיק מושל (ביראת) [יראת] אלהים (ש"ב כג ג), בבקשה ממך אעברה נא ואראה וגו' (דברים ג כה), דוד נתן לו רמז וחש, שנאמר גם את הארי (ואת) [גם] הדוב הכה עבדך וגו' (ש"א יז לו), אמר דוד וכי מה אני ספין [שהכתי חיות רעות אלו], אלא שמא דבר עתיד ליארע לישראל והם עתידים לינצל על ידי. מרדכי נתן לו רמז וחש, שנאמר ובכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים (אסתר ב יא), אמר וכי אפשר לחסידה זו שתינשא לרשע ערל זה, אלא שמא דבר עתיד ליארע לישראל והם עתידים להינצל על ידיה:
4
ה׳כי מחה. ה' כתיב ו' קרי, ונדרש אם למסורת, כלומר כי מחה את זכר מקצת בני ישראל שחתך מלותיהם ומנעם מלהוליד, לפיכך אמחה לו ולכל תולדותיו:
5
ו׳זכר עמלק. לכל בני משפחתו, כשהוא אומר את זכר לרבות בנות משפחתו ולהכי איענש רביה דיואב דגמר ליה תמחה את זכר עמלק, פרט לנשים, ואסריך ליה ליואב וקיימנה לה לנשי דבית עמלק, וארגיש דוד מלך ישראל במילתא וקטליה, אמר ארור עושה מלאכת ה' רמיה (ירמי' מח י), דלא גמיר ולא מסבר להו לשמעיה בדוקיא, וארור מונע חרבו מדם (שם שם), דלא קטיל לך, משום דגרמת לאקייומי דבית עמלק בנשייהו:
6
ז׳מתחת השמים. מתחת מפרס השמים, ודבר זה לא יתקיים ממש, אלא לעתיד לבוא, שנאמר ולא יהיה שריד לבית עשו כי (פי) ה' דבר (עובדי' א יח), אימתי דיבר, במלחמת עמלק:
7