מדרש שכל טוב, שמות י״ז:ג׳Midrash Sekhel Tov, Shemot 17:3
א׳ויצמא שם העם למים. במקום אחר מהוא אומר ולא יכלו לשתות מים (שמות טו כג), אבל כאן נגע בהן צמאון, וחסרו דבר השווה לכל, דהיינו מים ולפיכך נתרעמו:
1
ב׳וילן העם על משה. זה אחד מן הדברים שאין יכולת לידע טעמן בלעדי ענין הסמוך לו, כי יש לומר וילן לשון תלונה, כגון זה, ויש לומר וילן שם בלילה ההוא (בראשית לב יד), וספרני דייקני נקדו וילן שם בלילה ההוא סגו"ל תחת למ"ד, דהיינו פתחא, כענין ובהמרותם תלן עיני (איוב יז ב), ונקדו וילן העם דהוי לשון תלונה, ציר"י תחת למ"ד, וזה לך הכרת אותותם:
2
ג׳ויאמר. מלמד שכולם הסכימו במאמר אחד:
3
ד׳למה זה העליתנו ממצרים. כביכול משה לבדו זולתי דבר הקודש:
4
ה׳להמית אותי ואת מקני בצמא. השוו בהמתן לגופן, לפי שבהמתו של אדם היא חייו, כשאדם מהלך בדרך אם אין בהמתו עמו מסתגף הוא הרבה:
5